אחרי שבוע וחצי מטורפים, חייבת לשבת ללמוד אבל לא באמת מצליחה להתרכז. אולי זה כי יש לי מליון ואחד דברים שאני צריכה לעשות, שצריכים לקרות ועוד מליון דברים שמעסיקים לי את הראש.
אז אני מנסה לכתוב. אולי זה יעזור לי לנקות קצת את הראש ולהוציא קצת מהבטן והלב. או לפחות לעשות קצת סדר במחשבות.
אז.. מה על הפרק?.. מלא דברים כגון..
- צריכה להתחיל שוב תהליך לא קל שהדבר היחיד שאני רוצה להשיג בו זה להיות כבר אחריו, אבל לא.. לא מתחילה.. יש עיכובים שלא בשליטתי.. אז מה אני כבר יכולה לעשות עכשיו מלבד לקטר קצת ולשחרר.. כשיגיע הזמן.. נתחיל בשיא הכוח. לפחות הפעם אני יודעת לקראת מה אני הולכת.
- צריכה למצוא מחדש איזון בין לימודים, עבודה וחיים אישיים. איך לעשות את זה.. אני כבר מנהלת יומן (יומנים בעצם, דיגיטלי וקשיח), ועדיין לפעמים לא מספיקה הכל. אולי אני צריכה לנסות פחות לערבב נושאים במהלך היום ופחות להתרוצץ ממקום למקום. ננסה השבוע.
- להתייחס למצב הבריאותי הולך להיות לא פשוט. יש בעייה במלאי הארצי של התרופה שאני אמורה לקבל פעם בחודש בשביל להקל על הכאבים, לא יודעת האם אני יכולה לבנות על זה שהמלאי יחודש עד הפעם הבאה שאני אצטרך לקבל את הטיפול או לא. אני אנסה לדבר עם אחד הרופאים השבוע, להתייעץ איתו מה לעשות והאם יש תרופה חלופית. אני רק מקווה שהרופא שאני רוצה לדבר איתו יהיה השבוע...
- לימודים... אההההה הלימודים!!!! עם כל הטרפת של היום יום והעייפות של הגוף בעקבות ההתמודדות היומיומית עם הכאבים.. אני לא מצליחה להתרכז ליותר מ 8 דקות. אפילו לשבת בכיתה הפך להיות עבורי כמטלה בלתי נסבלת. אני מנסה להיות כמה שיותר מסודרת, שיהיה לי את כל החומר מסודר ומתוייק בקלסר.. אבל עדיין לא מצליחה ת׳כלס לשבת לקרוא אותו וללמוד. אני מקווה שלפחות בחלק של ההתנסויות בשטח יהיה לי יותר קל. אבל אני לא אגיע אליהם אם לא אעבור את המבחן הקרוב.. בעיה...
- עבודה.. עליתי רמה.. עכשיו זה כבר ברור שאני הולכת להיות הראש צוות של תחום מסויים, אמנם המינוי הרשמי יוכל להיות רק לאחר שאסיים את הלימודים אבל כבר מצפים ממני שאתחיל להתעסק עם המינהלות. בינתיים זה סבבה, אפילו שזה לוקח לי עוד נתח מהזמן (שאין לי) אבל הצוות שאני עובדת איתו, הרופאים שאני עובדת איתם.. כל כך כיף לעבוד איתם שזה אפילו נחמד לי לעשות את כל המנהלות האלה. במיוחד כשאני רואה שהם באמת מעריכים את מה שאני עושה אחרי שבמשך תקופה ארוכה לא היה מישהו שירכז את התחום ונהיה בלאגן.
- הרופאים שאני עובדת איתם.. עדיין לא החלטתי אם ההתנהלות שלי מולם נכונה. אבל מכל הצוות אני זו שמכירה הכי טוב את התחום ולמען האמת אני כבר גם מכירה ממש טוב אותם ואת מצב הרוח שלהם ואיך להתנהל איתם (ולנהל אותם). באיזשהו מקום אני מרגישה שיש פחות תחושת היררכיה בחדר אלא יותר עבודת צוות שלכל אחד יש את החלק והתפקיד שלו. פחות מרגישים את המעמדות. העבודה נעשית תוך כבוד הדדי ולפעמים אף תחושת חברות מסויימת. אולי זה טוב, אולי לא.. אבל זה עובד. אולי לאחרים זה לא יעבוד ואולי כן, מאמינה שזה תלוי באופי ובחיבור של האנשים שבחדר. מה שבטוח זה שאני משתדלת שבחניכה של חדשים בצוות לא תהיה תחושת לחץ מיותר אבל עם זאת שתהיה עבודה לפי הנהלים והכללים, הבסיס חייב להתקיים על מנת שהעבודה תבוצע בצורה הטובה ביותר וללא הסחות דעת מיותרות. רק אחרי שיש בסיס יציב, אפשר להרגיש חופשי יותר.
- חברים בתקופה האחרונה.. החברים החדשים מפתיעים. אני טיפוס סגור, משתפת רק אם יש סיבה ולא ממש מתחברת לכל אחד. והנה.. חברה חדשה הצליחה להוריד ממני מגננות והצלחתי להיפתח מולה ולספר לה דברים ולדבר איתה על דברים שאף פעם לא דיברתי עליהם עם אף אחד. וזה הרגיש לי ממש טבעי וקל לדבר איתה.. (אם את קוראת את זה אז.. תודה! את מיוחדת!). החברים הישנים.. עם חלק חזרתי להיפגש יותר (מכריחה את עצמי לצאת ולא לשבת בבית הרבה) וחלק, לצערי, מתחילים להיעלם מהחיים שלי, לא כי אני רוצה, אלא כי הם ״עסוקים מדי״, או כי פתאום הפסקתי להבליג על כל דבר והפסקתי לבטל את עצמי מולם, התחלתי לעמוד על שלי, על הרצונות שלי ועל הצרכים שלי.
אז כן, פתאום אני לא מסכימה לעשות כל דבר, לא מסכימה לקבל התנהגויות מסויימות. אבל אני לא מתווכחת, אם משהו לא נראה לי אני אומרת ואם מנסים לשכנע אותי אני אמנם אתן צ׳אנס לנסות להאיר את עיניי אבל אחרי 3 פעמים שמנסים להסביר לי למה זה יהיה לי נכון ומשהו אחר לא.. אם אני עדיין לא מסכימה.. נו באמת.. אז אני מעבירה נושא. זה לא אומר שאני אפתית, זה רק אומר שהויכוח הזה מיותר וחבל לי לבזבז עליו אנרגיות. אז די.. אני לא ממורמרת.. אני פשוט מנסה לעשות מה שעושה לי טוב, אם את/ה רוצה להצטרף.. מעולה. אם לא.. לא נורא. אבל לבוא אלי בתואנה שאני זו שלא רוצה, שאני הבעייתית.. זה לא לעניין! אני מוכנה לבוא לקראת מי שעומד מולי כל עוד הצד השני גם בא לקראתי. ימי הביטול העצמי נגמרו! כן.. השתניתי. אבל לטובה! לטובתי!
טוב.. יש לי עוד בטן מלאה, אבל מקווה שמה שהוצאתי יעזור לי לשבת לפחות 4 שעות (אם לא את הלילה הקרוב) בלמידה.
יש למישהו ריטלין/קונצרטה להביא לי?!
שיהיה לי בהצלחה..
