שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלאגן בראש שלי..

כשיש יותר מדי דברים בראש ופחות מדי אנשים לדבר איתם...
כשצריך לעשות סדר בראש, לשפוך הכל החוצה דרך הידיים זה עוזר.
כותבת הכל כל מה שיוצא ומתי שיוצא. ואם צריך חוזרת אחורה ומוסיפה, משנה ניסוח כדי שיהיה יותר נכון, יותר מדוייק.
ואז קוראת.

https://www.youtube.com/watch?v=WziA88-n02k
לפני 4 שנים. 1 בפברואר 2020 בשעה 15:13

מסורת חדשה לא יכולה להיות משהו חד פעמי אז.. הנה.. אני מנסה להתמיד.

סיכום שבועי

גם השבוע הזה היה שבוע דיי נחמד.

השבוע התחיל ביומיים קשים בעבודה אבל עם האנשים שאני הכי אוהבת לעבוד איתם אז הכל מתגמד. מה עוד שבדיעבד שמעתי שהאנשים מסביב פירגנו לי באוזני מישהו חשוב. זה לא מובן מאליו במקום שבו כל אחד דואג לתחת שלו בלבד. ראשון בערב היה קצת מבולגן אבל אחרי חיבוק טוב אפשר היה ״לצאת לדרך״. באופן מפתיע שמרתי על שלווה וסבלנות גם כאשר האדם שאני מאוד מעריכה הפתיע בתגובות העצבים שלו (פעם ראשונה שאני רואה אותו ככה), האמת שממש יכולתי להבין אותו, היה קשה. למחרת הייתה תוכנית עבודה מאוד עמוסה והיינו לחוצים להספיק בזמן. בין לבין מישהו אחר הפתיע והודיע שהוא מגיע ונשארתי מעבר לשעות המשמרת שלי לעזור לו ונאלצנו להתמודד עם בעיה בציוד. בסוף היום העייפות הכריעה אותי על אף העובדה שהייתי רשומה למשמרת בוקר בלבד.

ביום שלישי נסיעה לת״א. הייתה לי פגישה עם מטפל ברפואה הוליסטית, שזו לא ממש הפינה שלי אבל אני מוכנה לנסות ולעשות הכל על מנת לשמר את המצב שהגעתי אליו אחרי הניתוח. אז הייתה שיחת הכירות ואח״כ ננעצו בי מחטים, הובערו כל מני חומרים מסריחים ונגמרה הפגישה. ניצלתי את היותי במרכז ונפגשתי עם חברה והתחלתי במסע חזרה הבייתה.
אז היה לי יום בתחבורה ציבורית עליתי על רכבת ואח״כ עברתי לאוטובוס, אחכ״ שוב אוטובוסים ושוב רכבת.. כן.. נסעתי בתחבורה ציבורית ואפילו לא התעצבנתי. והאמת.. כבר שבוע שעבר שמתי לב שאני רגועה ושאפילו לא קיללתי מפגרים על הכביש כשנהגתי חזרה מחמת גדר לחיפה. גם לא התעצבנתי כשלא היה לי מקום ברכבת בדרך חזרה ואפילו את על הפינה של המדרגה, שבדיוק כשאני מתארגנת להתיישב.. מישהו תפס בשנייה האחרונה ו"החנה" שם את הקורקינט שלו, ולא אמרתי כלום!

ברביעי וחמישי הושבתי את התחת הגדול שלי (הוא מתחיל להצטמצם) על הכיסא/ספה ושקעתי בלימודים עם הספק יפה לקראת המבחן האחרון (יהיה ביום חמישי).
ביום שישי יצאתי לאכול צהריים בחוץ לחגוג את היומולדת של אמא, ההורים הזמינו מקום במסעדה. הכל היה שם על טהרת הפסטה והפיצה ואני לא אוכלת גלוטן. אבל מה?!  הייתה מנת ספיישל של סלמון! ללא כל גלוטן! הא!! ואז בערב תודות לחבר מיוחד הוצאתי את התחת שלי קצת מהבית לראות אנשים חדשים. היה ממש כיף.

היום קיבלתי מייל מהמטפל עם סיכום של המפגש שהיה לנו ביום שלישי, חששתי מההנחיות שלו אבל מסתבר שאת רוב הדברים שהוא כתב אני כבר התחלתי לבצע בעצמי אז השינויים שאני אצטרך לעשות לא יהיו כל כך גדולים.

יאללה.. עוד שבוע נסגר בסימן חיובי.
איזה יופי.

עכשיו רק נשאר לי לעבור/לשרוד את המבחן המסכם ביום חמישי, להגיע למבחן ב 0730 בבוקר בתל השומר.. איזה כיף. נו טוב.. נגיע ברביעי ונעביר לילה בת״א. חשוב לישון טוב לפני מבחן כזה גדול.

 

המשך שבוע קסום!

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י