נדמה לי שבמהלך הבלוג הזה אינני מתייהר, מתרברב, שוגב (מסתבר שזה הפועל הנכון) דיו.
אז בואו נדבר על פינגור.
כששכבתי בפעם הראשונה עם אשה, לא היה לי המון מושג מה אני עושה. הכנסתי אצבע כיצד שנראה לי טבעי, והיא הגיבה ב"וווווואאאאאאווווו" שמקומו לא יכרינו (היתה דירה שכורה). ותוך מספר שניות ביקשה רשות לגמור (על זה הייתי חד מראש וגמרה).
הבחורה השניה שהייתי איתה, ליטרלי צעקה "מהההה, איך אתה עושה את זה???, משפט ששמעתי עוד פעמים רבות וטובות מאז.
בקיצור, מסתבר שאני ממש, ממש, ממש טוב בפינגור.
השיא שלי הוא להגמיר סאבית באמצעות האצבעות בלבד 8 פעמים ברצף, שאז היא ביקשה לא עוד.
אחד העונשים הקשים שהטלתי על שפחה היה להביא אותה 7 פעמים לסף גמירה, ולא להרשות לה לגמור. אחרי הפעם השביעית היא קלטה מה קורה וה-sniffles. התחילו.
עכשיו, הנה הקטע המטורף - אני לא באמת יודע מה אני עושה. מעבר ללברר איפה הדגדגן )כבר יותר מרוב הגברים) אני פשוט עושה מה שבה לי טבעי באותו הרגע. לפעמים אצבע, לפעמים יותר, בהתאם לתגובות של הפרטנרית. וכל פעם מחדש אני נשאל איך אני עושה את זה, ואין לי תשובה.
בקיצור, היו כמה שנים יבשות מאוד ללא מערכת יחסים מינית נורמלית. הייתי *משוכנע* שאיבדתי את זה, שזה הרי לא היה שם מלכתחילה.
מתמזמזים קצת, מצבטים (חובה), ואז אני לוקח נשימה עמוקה, ומכניס לה אצבע.
"ווווווואאאאאאוווווו מה זההההההה איך אתה עושה עושה את זההההההה", כאילו לא חלפו שנים. גמרה מספר פעמים עד שהרשיתי לה להפסיק.
אז זהו, אני מקבל בהכנעה את גורלי. ואת זאת שיכולות הפינגור שלי נודעו למרחקים, אפילו במקומות בהם לא היתה יד אדם (רק אצבע).
לקח:
במופלא ממך אל תחקור