הוויה תני לי כח להסתכל עלי, ולראות אותי מול כאב חיי

הוא: דברי לאוני המזדקר,

אהבי, עשי בשבילו,

ויפתח ליבי אליך.

היא: דבר לליבי הרך, 

אהוב, חוש, הבן ופעל בשבילו,

ותפתח מערתי הקסומה אליך.

או אז-

אמלוק ראשך בין ירכי,

אאסוף אונך לכל תא,

במערכת עצבי.

ירטטו אליך כל איברי,

אמסור לך גופי, דעתי, נשמתי.

תתהולל הוויתי,

בך,

בלי די,

לשמע חלילך פורט עלי.

נגע יחד, נגשש אל,

שדי.

הוא: הו, דבריך לאוני המזדקר...

אני גומר...

הצילו, האם ליבי מתמסר?