לפני 10 שנים. 16 בנובמבר 2014 בשעה 8:54
אז התכתבי עם קולגה צעירה,
היא פוטרה מעבודתה,
מחפשת לחזור למעגל העבודה כשכירה,
אך שוקלת גם אפשרות של עצמאות.
ואלי היא פנתה בניסיון לעודדה.
אני כמובן מנסה לסייע כמיטב יכולתי,
ואף ממליץ לה אולי "לקפוץ" ל"ים העצמאות",
זה לא קל, לא מלקקים דבש,
אבל הבחנתי שהיא באישיותה מאמינה בעצמה,
בעלת ביטחון עצמי וחבל שלא תנסה מזלה.
ואז היא אמרה לי, אם וכאשר אפתח עסק עצמאי,
אבוא להסתייע בך.
אני ישר עניתי לה, אשמח להיות לך לעזר בכל צורה ואופן,
אם תרצי גם אנקה משרדך או אהיה שליח עבורך.
היא צחקה ואמרה - "אתה צריך לבוא ממקום גבוה ומכובד".
עניתי לה - "אני ממש לא רודף כבוד...".
ואז השיבה - "כל הכבוד לך, מעריכה אנשים שאינם מתנשאים".
אז עוד אחת מעריכה אותי,
אני כבר כ"כ מוערך,
אבל רוצה כ"כ להיות שלך...
של גבירה שתוליך אותי בשבילה (תרתי משמע).