עבורה

במסגרת עיסוקי יוצא לי להרצות, ואני מאוד נהנה מכך.

זו תחושה עילאית לעמוד בפני קהל שבא במיוחד לשמוע אותך,

קהל אנשים שבחרו מכל העיסוקים האחרים שיש להם,

לבוא בשעה המיועדת ולשמוע אותך, שעה, שעתיים ולעיתים גם 4 שעות.

פעמים רבות אני מרצה גם ללא תמורה,

עבורי, התמורה הכי גדולה, היא אהבת הקהל,

זו פשוט תחושה ממכרת.

כעת התקשרה אלי מישהי מהמגזר (לא מכיר אותה ומעולם לא שוחחתי עימה):

"שמענו שאתה מרצה טוב, הייתי רוצה שתבוא להרצות בפנינו".

כמובן שפנייתה החמיאה לי, ומעבר לכך - היא היתה כ"כ נחמדה בטלפון, ממש התחננה שאגיע.

עקב הלו"ז שלי, לא בטוח שאצליח לדחוף הרצאתי, אבל, שיחתנו עוררה בי כמה שאלות:

התחנונים שלה עשו לי את זה...האם עברתי צד ? [ אני שלטתי ויודע לשלוט...אבל... ]

אם נזיז הצידה כל הבעיות האינהרנטיות לגבי קשר בין יהודי לערבייה (או ההיפך):

האם הייתי יכול להיות בקשר אינטימי עם ערבייה ?

האם הייתי יכול להישלט ע"י ערבייה ?

[ רק על עצמי לספר ידעתי - אצלי קשר חייב להתחיל ממשיכה גופנית וכמובן משיכה אינטלקטואלית,

  לכן, אם הייתי מוצא אחת כזו לא חושב שדתה היתה משנה.

  ממילא היהודיות לא ממש רוצות בי, אולי הגיע הזמן "ללכת על הקצה" (תרתי משמע) - אולי נעבור לחפש במגזר 😄 ]