לפני 4 שנים. 7 במאי 2020 בשעה 17:29
להוציא מהפה שלי את המשפט "אז לך חיכיתי כל חיי"
בא לי.
מאוד.
אבל יש לפני שנה של תהליך
והמשפט הזה לא יכול לצאת מהפה שלי עוד שנה נוספת.
וזה בסדר אני אחכה.
אבל החרמנות!! מה איתה?!?!?
נמאס לי לטפס על קירות
נמאס לי לדמיין ולפנטז
אני צריכה סקס
אבל לא חסר משמעות
ורק עם גוי (סורי, אסור לי ולאחרים אחרת)
אבל לא בא לי סתם יותר
לא בא לי ריק יותר
ולא בא לי מרוקן יותר.
אני רוצה להנות מהאדם שאיתי
מכולו
גם מינית גם רגשית גם שכלית.
כן, אני יודעת
יותר מדי לבקש..
סעמק.
