לפני 4 שנים. 9 במאי 2020 בשעה 5:45
כשהתוכן בפנים ברור ועושה הרגשה טובה.
אנשים נכנסים לחיי והולכים
כמו שאני נכנסת לשלהם ונעלמת.
זה בסדר
לפעמים ככה זה עובד.
לפעמים ככה חוסכים כאב משני הצדדים.
יש את אלה שלא אעזוב לעולם
כי הלב אוהב יותר מדי
את השאר, אני יודעת לאהוב (גם לשנוא לצערי)
אבל לא ככה.
אני פחות יודעת להיות נאהבת.
אבל אני יודעת לאהוב כל כך חזק עד שכואב לי.
חשבתי שלא
הסתכלתי על כל החברות שלי שאותם אוהבת עד המוות
בעיקר את הג'ינג'ית שלי
והדוסה שלי
המשפחה שלי
החבר הכי טוב שלי
וראיתי כמה שכן.
אני יודעת לאהוב :)
ואת זה לא יקחו ממני יותר.
