לפני 3 שנים. 6 באפריל 2021 בשעה 20:04
אז אתמול התקשרתי אליה אחרי השיעור
הודעה מחשידה מדי שקיבלתי מאחותי
"תתקשרי לאמא"
התקשרתי
והיא סיפרה לי על הגוש בשד
הביופסיות
והלא נודע שמצפה לכולנו.
אני די טובה בתגובות לחדשות רעות
אבל כשמדובר באמא
הצרחה יצאה ממקום כל כך עמוק
יחד עם הדמעות שאני לא מצליחה לעצור עד עכשיו.
אני חושבת שאתמול
אלוהים באמת שמע אותי צועקת.
היום תקעתי עגיל באמצע האף
למה?
כי פשוט הייתי צריכה שממש יכאב לי פיזית
כי באותה השניה שהמחט נכנסה
נשמתי.
הכדורים לא עוזרים
לא משנה כמה מהם לקחתי, אני רואה רק את הגרוע מולי.
אני גם לא מסוגלת להתקשר אליה
שוב קפאתי במקום
רק שהפעם אין לי מה להגיד
הדמעות מדברות בעד עצמם
והיא לא צריכה לשמוע אותי בוכה.
אז חוררתי את עצמי קצת.
מחטים... הדבר היחיד שמשחרר אותי.
זר לא יבין זאת.
