משפט שנוטים לשאול חולים, הרוב כדי לצאת מדי חובה. הם לא באמת מתכוונים לזה ולא באמת על הזין שלהם אם את צריכה משהו או לא, הם תקועים מדי בשיט של עצמם.
ואם הרשת לעצמך להגיד "כן אני צריכה" כי את פשוט חסרת אונים לחלוטין, אל תצפי שזה יגיע, לפחות לא בשעות הקרובות שירגישו לך נצח.
אני שמחה שחטפתי קורונה
התחלתי לסנן אחרי שהלכת אחותי, זה גורם לי לסיים עם מה שהתחלתי אבל הפעם עד הסוף.
אבל זה בסדר, סיימתי. זה היה מהר וברור.
את יודעת מה חסר לי באמת? את.
השיחות במצלמה שלנו,
בדוק היינו תקועות מהבוקר עד הלילה במצלמה עכשיו.
בוודאות היית נותנת לי מספיק אנרגיות בשביל שאקום ואכין לעצמי או אעשה לבד כדי לא לבקש כי את יודעת כמה אני ש ו נ א ת לבקש.
היית עושה לי את כל זה אחרת עכשיו
ולא הייתי בוכה מכל כך הרבה כאב כל היום.
כי ידעת איך לעמעם לי אותו עד שיהיה בלתי מורגש.
לא סתם פחדת מהקורונה
זה סיוט שהשטן לא ברא
עם הפיברו ביחד את מרגישה את השטן הזה רוקד עליך.
כמו טריפ רע.
היתרון - אותם התובנות שנופלות. וההזיות הם טבעיות.
עוד משהו אוחתי,
את יודעת מה עוד חסר לי?
החיבוק שלו ולהתפוצץ איתו מצחוק.
הוא מטעין אותי בטוב
אני באמת לא מבינה למה הוא חושב שהוא לא טוב.
אההה
ומרק עוף
ממש אבל ממש חסר לי מרק עוף!
ולהיות בריאה.
וטובה, כלפי עצמי.
