בייבי סטפס

"אני אומרת לך זה אבולוציוני, אחרת איזה עוד סיבה הגיונית יש לי להמשך לפה?"
תחילת הדרך לפני חצי שנה, שיחה עם ידיד טוב, כשעוד חיפשתי הגיון..

אומרים שזמן גורם להכל להיות יותר ברור, אז איך זה שהכל מסתבך אצלי בתוך הראש יותר?
מתי הבנתי שאני רוצה להיות למטה, תחתיו, במקום הבטוח (או שלא) בשבילי?

ככל שאני נכנסת יותר עמוק אני מבינה שאני צריכה להפסיק לחפש היגיון, סיבה או הבנה למה אני פה, רק להרגיש, ולהתפלל שנפלתי לידיים הנכונות ושהאינסטינקטים שלי שומרים עליי.
מאמינה שכן, הוא מרגיש לי בבית, מרגיש לי בטוח.

הוא מראה לי שאכפת לו, בדרכו הקשוחה, דורש שאכתוב לו מה אני עוברת כי הוא יודע שקשה לי לדבר, להגיד.

אז הוא נתן לי משימה, לדבר. כל יום לפחות פעם אחת לספר לו משהו.

זה נעים, שאכפת לו.