לפני 7 שנים. 17 במרץ 2017 בשעה 2:35
אני שונאת להרגיש כמו ילדה קטנה,
או שלא תמיד?
רק כשאני מאכזבת.
ככה אני מרגישה חסרת אונים.
חוסר אונים משתק אותי,
במיוחד כזה שיושב לי על צורך להיות ילדה טובה.
הוא יודע שאני אוהבת להיות ילדה טובה.
הוא דואג להשתמש בזה.
זה לא הוגן להשתמש בזה, זה מקשה עליי להתנגד.
אכפת לו, הוא גם אמר לי.
כשאני מפסיקה להתנגד אני גם מצליחה להרגיש את זה.
אני מתנגדת כי לא מגיע לי.
כשאני מפסיקה להתנגד זה כואב לי יותר.
אני כל כך מפחדת לכאוב,
שאני לא נותנת לכאב למות,
רק שלא יפתיע.
ככה אני יודעת, במינון מסויים כל הזמן.
אני לא רוצה לדעת יותר.
בא לי לברוח.
מעצמי.