שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בייבי סטפס

לפני 7 שנים. 23 במרץ 2017 בשעה 10:37

"אנחנו מציבות לך עכשיו 3 מטרות, ואני לא עוזבת אותך עד שלא נשיג את שלושתם"

1. לעשות לך סדר בחיים.

2. להראות לך מה זה שליטה אמיתית.

3. למצוא לך אדון ראוי.

"יש?"

-יש.

 

אני חושבת שאת מטרה מס' 1 השגנו דווקא בסוף, אבל מההתחלה ולאורך כל הדרך.

היא הייתה העיקרית לי, לעשות לי סדר, בעיקר בראש, בעיקר בנפש.

ההתחלה הייתה מאתגרת ביותר, אפילו שוברת הייתי אומרת, הרבה בילבול, הרבה מחשבות, פחדים, התקפי חרדה, תיבות פנדורה שנפתחות, 

מוגלה שיוצאת מהנפש.. ניקוי וחיטוי אני קוראת לזה עכשיו.

 

מטרה מס' 2 השגנו ביומיים, היא התחילה לשלוט בי ואני עפתי באוויר.

נפל לי האסימון.

 

מה שהכי מעניין, זאת מטרה מס' 3.

היא הכירה לי אדון ראוי, ללא ספק ראוי.

בשיחה הראשונה איתו הבנתי שכל מה שהכרתי/חשבתי/ידעתי היה גן ילדים, פשוט קרקס.

"נשלטת אמיתית מרגישה אדון ראוי בשניה שהיא רואה אותו"

"נשלטת אמיתית" משעשע..

ללא ספק ראוי.

כל כך ראוי שאם היא לא הייתה לוחצת עליי לשלוח לו הודעה בחיים לא הייתי שולחת רק כי ברור לי שליד אחד כזה צריכה להיות מישהי ראויה באותה המידה.

פחדתי ממנו בשניה שראיתי אותו, אבל לא פחד של איום, פחד של סמכות, מישהו שבעיניים שלי ראוי להתחיל להוביל אותי בתהליך הזה.

והוא ללא ספק ראוי.

רק שאני פחות.

 

שבירת אגו, אילוף, אימונים, תתאפקי, תגמרי, תתאפרי ככה, תתנהגי ככה, תעשי ככה, שמישה לא שמישה, חור, נשלטת, צייתנית, ילדה טובה, כשאני אגיד, כשאני אחליט, כשאני ארצה, כשהוא יחליט! כשהוא ירצה! 

די!!!!!!!!! 

דממה..

 

2:30 לפנות בוקר,

אנחנו מדברות בטלפון, כמו שלא דיברנו הרבה זמן, זה הרגיש לי שנים.

המועקה שהייתה לי כשהיא הייתה איננה, פשוט השתחררה, משהו שם פשוט השתחרר.

והקאתי לה הכל, את האמת שלי, את הכאב שלי, את העובדה שאני לא מפסיקה להקרע עם עצמי בתהליך הזה, המשבר איתה ששובר אותי אותי עוד יותר, את זה שאני לא במקום שלי, זה לא המקום שלי!

והיא מבינה, והיא מקשיבה, ומכילה, ועוזרת לי להבין את עצמי, ומכוונת ואוהבת. היא באמת באמת אוהבת.

אחרי הכל, היא פרשנית לעינייני ג'סיקה.

4 שעות של שיחה, הלב שלי נאסף, הריאות שלי חזרו לנשום, חזר אליי השקט.

באותו היום הפסקתי לפחד.

באותו היום קיבלתי החלטה,

לפני הכל אני, לפני הכל החופש שלי.

אני משתחררת ממנו, ממני, ממנה, אוספת הכל מחדש ומבינה.

שמצאנו לי אדון ראוי,

והכל הסתדר במקום שלו, לכולנו.

 
"מצאנו לך אדון, את האדון לעצמך" היא אמרה.

והיא צדקה.

 

ואני אכן האדון הראוי ביותר בשבילי.

אני אדון לעצמי.

 

השגנו את שלושת המטרות.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י