אז איך יודעים שבורכת?
כשיש לך חברי אמת.
לא משנה מה קורה לך בחיים וכמה אתה בשיא השפל, ברגע שיש לצידך חברי אמת אתה הרבה יותר חזק. אפילו קצת אופטימי, כי יש מישהו שאוהב אותך באמת. אז זה אומר שאני שווה משהו. כשמישהו כל כך אוהב אותי, אותי האמיתית.
הם באו אליי עם חצי סופר, פוצצו לי את המקרר בכל מה שרק אפשר לחשוב עליו. לא שכחו אלכוהול וסיגריות.
התחלתי לבכות כמו בת 6, מההתרגשות.
חברי אמת. כאלה מהביפנוכו, מהאמת, מהלב.
כל פעם הבור מעמיק, אני טובעת יותר ונושמת פחות. החגורה מתהדקת ואין לי כוח להלחם כבר.
אין לי כוח לכלום, אני מתחילה להרפות.
חשבתי הרבה על מוות בימים האחרונים, אני לא יכולה, יש לי כלבים. יש לי אחריות.
מצחיק שתמיד בתקופות של שפל, כשהנשמה נשרפת, יש את המלאכים הקטנים האלה סביבי שלא נותנים לי לטבוע.
בא לי, לטבוע. אבל הם מאמינים בי, אולי הם צודקים, אולי בכל זאת יש משהו ולא נועדתי לסבול את כל זה לעוד הרבה זמן? אולי..?
אולי אני שווה משהו בסופו של דבר, אני רק צריכה תקווה להמשיך להלחם בשדים האלה שאומרים שלא. ואם אאמין מספיק, אולי זה יקרה בסופו של דבר.
הם מאמינים בי המלאכים הקטנים שלי, הם אוהבים אותי, דואגים לי, מאירים לי את החושך. כמה שאני מעריכה כל מלאך כזה בחיי.
אז קיבלתי עוד כוח.
ננסה לסחוב עוד.
