לפני 5 שנים. 23 בפברואר 2019 בשעה 11:14
הייתה מסיבה מעולה, מוזיקה פצצה וקהל יפייפה. אין מה להגיד, שאפו.
תכננתי למצוא קורבן, אחד שירד לי למוות בחדר חושך, שיפצה על מה שקראתי לו סקס בפעמיים האחרונות. לא מצאתי שיט :/
אין מה, האווירה המוזיקה הלבוש המופעים מעוררים אצלי את הכל כל פעם מחדש, וכל פעם במסיבה כזאת בא לי שיצליפו בי ויסשנו אותי על הצלב.
בא לי באמצע הספייס להרים את הראש ולראות אנשים עומדים וצופים. שיעוף לי הסכך.
מול כולם, אני חולה על פומביות, לא מעיזה.
אני לא מעיזה הרבה דברים, אפילו להודות בפנטזיות של עצמי, כנראה מנגנון שמירה כלשהו, או הקולות של החינוך הסובייטי בבית ממשיכים לרוץ לי בראש במקביל לרצון להיות בדיוק מה שהקולות האלה אומרים שאסור.
מתי יגיע החופש האמיתי שלי?
