לפני 4 שנים. 14 בינואר 2020 בשעה 10:15
כמות הרופאים שראיתי בשלושת השבועות האחרונים מתעלה על כל 33 שנות חיי ביחד.
פריצת דיסק זה לא כיף
ביטול ניתוח 20 דקות לפני שהייתי צריכה להיכנס אליו ואחרי כל ההכנות, זה כיף!
אבל הכאבים... הכדורים, העובדה שאף אחד לא מוכן לקחת עליי אחריות או לבצע לי איזשהי פרוצדורה זה מבאס.
להיות מסוממת מדי (מורפיום זה חרא) בשביל להכין לעצמי כוס תה זה מבאס.
כל זה, כל מה שקורה איתי עכשיו, כל זה, זה פשוט מבאס.
אבל מי אני שאתלונן
מה שראיתי שם הכניס בי פרופורציות
אני ברת מזל
יש אנשים שמצבם כל כך נוראי
שפשוט אין לי את הזכות להתלונן
אלא להגיד תודה שזה זה ולא יותר חמור.
אם ככה הוא החליט הוא יודע למה.
אני בידיים שלו, ובטוח לי שם.
