לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

למצוא את המופלא

לפני שנתיים. 6 ביוני 2022 בשעה 19:15

את מתחילה גבוה,
כשאת מתמתחת על קצות האצבעות שלך,
רוצה להשוות לרגע את הפרשי הגובה בינינו,
כדי להסתכל לי ישר לתוך העיניים,
לנסות לדמיין איזו מחשבה מופרעת או חולנית עוברת לי כרגע בראש, ואיפה זה שם אותך...

אבל את כבר יודעת שעד כמה שאת מנסה לקלוע, את מפספסת,
הניחושים שלך לא מעולם לא היו מוצלחים,
כי הדמיון הכי פרוע שלך, לא מצליח לקרב אותך לקצה המחשבות שלי,

זה די ברור לא?
כשאני רוצה לגרום לך טירוף בלתי מרוסן שישחרר לך את המוח, כל מה שהמוח שלך עושה בזמן הזה – הוא לחשוב כמה שיותר מרובע וקונסרבטיבי.. לשמור עליך. לתת לך שליטה מדומיינת של אשליית בטחון. הכל כדי שלא תשתחררי אל הלא-מוכר והפרוע, ומצד שני – כנראה שההפתעה שאת חוטפת בכל פעם מחדש עוזרת לך להשתחרר יותר ויותר, ככה את צריכה את זה – טיפול בהלם, כדי לאפשר לעצמך בכל פעם מחדש את החופש שאת. החופש שאת כל כך אוהבת.

אז את מוותרת ויתור ראשון על הפנטזיה השמרנית שבה את קוראת לי את המחשבות,
מתעייפת ויורדת מקצות האצבעות חזרה לגובה הרגיל שלך, ומסתכלת עליי מלמטה באכזבה.


עוברות כמה שעות, ערב. את קשורת עיניים, הפה שלך חסום בגאג, ומסביב לאף שלך מטפחת עם ריח חלש של הבושם שאת אוהבת.
את שוכבת על המיטה, הגב שלך על המזרון,
שתי הידיים קשורות לגוף, את לא יכולה להזיז אותן.
העור החלק והמתוח שלך נמתח ומצטמרר מהרוח הקרה שנכנסת מהחלון,
הפלומה הבהירה על החזה שלך סומרת והפטמות שלך מזדקרות לאוויר הפתוח,
החדר לגמרי מואר, אבל את באפלה, מחכה בקוצר רוח להפתעה שתגיע...

את שומעת קולות חלשים ותזוזות של סדינים, אבל עוד לא מצליחה להגדיר לעצמך מה זה בדיוק, כשאת מרגישה ידיים מתחילות ללטף אותך בכל הגוף. את מתמסרת מיידית, בלי חשש,  כי את מזהה שאלו הידיים שלי. במשך דקות ארוכות את משמיעה אנקות קטנות של עונג, אולי אפילו מדמיינת שתיכף יוסרו המחסומים שלך, ואת מתחילה לטפטף את הטפטוף המקדים הרגיל שלך. אני יכול להריח אותו באוויר.


אבל אחרי כמה דקות ארוכות של ליטוף, את פתאום מרגישה נשימות על העור שלך, ולשון שעוברת עליו בעדינות, ואז - עוד זוג ידיים לא מוכר שמתחילות לעסות אותך יחד עם נוזל חמים שמתחיל לטפטף עליך, לשמן אותך – להכין אותך. ידיים של עוד גבר.
את מופתעת ומבולבלת, פולטת בליל של אנקות עונג מעורבבות בכעס מתוך הפה החסום החמוד שלך. מה פתאום שיגע בך עוד גבר... מי הרשה לו... ואת גם מנסה קצת להיאבק...אבל לא באמת, כי מה שמסגיר אותך הוא הטפטוף שלך, כבר כמה דקות ארוכות שבהן הוא רק גדל וגדל, ואי אפשר יותר לפספס את הריח שלך באוויר.
הערבוב הזה של ג'יבריש מתוק, מבולבל ובלתי מובן שאת פולטת יחד עם ההתנגדות שלך והמיצים שנוזלים ממך רק מתגברים כשאת מרגישה עוד זוג ידיים גברי מצטרף ועובר על כל חלק בגוף שלך, מגביר לך את העונג והכעס.
ואפשר להרגיש שמלמולי הכעס שלך עולים לרגע על אנקות העונג, כשאחת הידיים מגיעות עד לפטמה שלך, או מלטפת אותך קלות בין הרגליים שלך, ואת מכווצת את הרגליים שלך כדי למנוע כניסה, אבל בשניה שלאחר מכן הכעס הופך לגירוי מטורף ותענוג ואת פותחת אותן חזק, וכך אנחנו ממשיכים,

כעס - עונג,

עונג- כעס,

הכעס והתענוג שלך מתגברים עוד יותר, וכל דקה שעוברת זרם חדש של מלמולי קללות, שמיד אחריהם הנרתיק שלך מתכווץ בעוצמה בצורה שאי אפשר להתבלבל בה, כי אחרי זה קולח ממך זרם של נוזלים ואנקות עונג, ואז עוד גל של ריח שמציף את כל החדר... ממש זרם חילופין :)


עכשיו בבת אחת הליטופים הפסיקו, את שרועה על המיטה, עדיין מתפתלת, משמיעה עדיין קולות של תענוג ורטינה לא ברורים.
אפשר לראות שאת מאבדת את זה... את יודעת שיש סביבך כמה גברים שיכולים להסתכל ולבחון כל סנטימטר וכל חור בגוף שלך כמה שהם רוצים, שיכולים לגעת בך בכל מקום ולעשות בך כרצונם, ואת קשורה על המיטה, בלי יכולת לזוז או להבחין מי עומד בחדר. בני כמה הם, מה הריח שלהם, עד כמה את נמשכת אליהם או כמה זה יהיה מענג או כואב כשיחדרו אליך... כן... אני יודע שאת חושבת גם על זה. וזה מטריף אותך.

אני נותן לך זמן להתבשל במחשבות של עצמך בחושך, לחוות את הלא נודע בווליום גבוה, כדי שאחריו תוכלי להנות מההלם המענג כל כך, בדיוק כמו שאת אוהבת.

ואחרי כמה דקות טובות של פנטזיה ודמיונות, את מרגישה 2 ידיים חזקות משחילות את עצמן מתחת לכתפיים שלך, מתחת לידיים הקשורות שלך, מחזיקות אותך כמו ידיות ומרימות אותך באוויר.
מרוב ההפתעה והמהירות שבה את עפה, הנשימה שלך נעתקת, את מרגישה זוג ידיים השני תופס אותך מקדימה, פותח את 2 הרגליים שלך בכוח ומושך אותך אליו.
יד מורידה את הראש שלך ומדביקה אותו אל הכתף שנמצאת מולך בזמן שמישהו מוריד לך את כיסוי האף ואת יכולה להתחיל להריח. האף שלך נוחת לתוך הצוואר שלו, ואת מרגישה פתאום ריח מוכר, אבל את לא מזהה מאיפה. אם עד עכשיו התרגשת, אז עכשיו, אחרי שקיבלת בחזרה את חוש הריח, את הופכת לחיה שמנסה להימלט...

הידיים שעד עכשיו תפסו אותך מאחור עוברות עכשיו לתפוס את הרגליים שלך ומצמידות אותך, ופתאום את מרגישה חום בגב, גוף של גבר שמחבק אותך מאחור. וגם את הריח הזה את מכירה אבל לא מצליחה לזהות. אפשר להרגיש בקלות את המוח שלך רץ על 4000.

את זה לא תכננת... ובכלל לא דמיינת. עכשיו את בסנדוויץ, קשורה וכלואה בין שני גברים שלופתים אותך בעוצמה ומחזיקים אותך באוויר, שני גברים שהם בוודאות לא אני, שאת לא רגילה אליהם.

את ביניהם, מרגישה את הריח שלהם ואת הנשימה שלהם שאת מכירה מאיזה שהוא מקום, אבל בשום אופן לא מצליחה לזהות, הגוף העירום שלך עטוף בגופם של 2 הגברים שאת ספק מכירה. הראש שלך סגור בתוך כתף של אחד מהם. הדבר היחיד שנשאר חשוף לאוויר הפתוח הם 2 החורים שלך.
את מתחילה להשתגע מההמתנה ומהציפיה למה יקרה מיד, כשפתאום את מרגישה מלמטה נשיפה חמימה על החורים הפעורים שלך, ואת נטרפת ורועדת כולך, מתפתלת בידיים שלהם....


החלק השני בקרוב...

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י