לפני 8 שנים. יום רביעי, 10 בינואר 2018 בשעה 20:08
"יתעכבו נא עטיהם של אחרים על ייסורים ועל אשמה"
- היא חכמה, הג'יין אוסטן הזאת.
כל הגוף שלי מעקצץ, אני מתהפכת במיטה כהריונית שכרסה בין שיניה, כשאני מדמיינת את הסמל של האינסוף בנסיון עקר להירגע, הוא הופך לסוסוני ים שרודפים זה את זה, מדלגת בין הפייסבוק לפורנו למייל לפייסבוק, ובסוף מדליקה את האור כדי לקרוא את עצמי לשינה.
אולי זה כל הפורנו המחורבן שאני רואה. אולי זה הסקסטינג הפרוע שאני מתחזקת. אולי זו הגמירה הבינונית הערב. אבל משהו מציק לי. ייסורים? אשמה? כבר לא בלקסיקון שלי מזמן.
אז מה זה שמדיר שינה מעיניי?
אולי, כמו שאמרתי לו קודם, אני פשוט זקוקה לסשן טוב בדחיפות.
סופרת לאחור.