REBIRTH OF BENT

תוכנה ומטרתה חזרה להיות נוכחת רק בראשי

תוצרים של מה שיהיה יגיעו לפרסום בזמן הנכון

צריך לפתור איזה שטות, לא מצליח אז ברחתי לתמונות של DNA לחפש תשובה (או לדחיין )

מצאתי קופסא

עכשיו רק לצאת ממנה

איך תחילת שבוע? כי רק היום אני יושב לרגע בכסא שלי עם זמן לנשום.

ואם כבר זמן לנשום אז לערוך, או לפרסם קצת מהסט האחרון, ונלך על רטוב נוטף ומחרמן מהכוס הלא מצונזר, בגלריה שלי שמוקדשת ליופי הנשי יש גרסא אומנותית,  למטיבי ומטיבות לכת.

אז למה את הרטוב והמיני, כי אגו, וכי איפה שהוא בתחילת הסשן, האישה היפה במיוחד הזו אמרה לי שהיא לא רואה את זה, והגדילה ותרמה כי חלקים מסויימים שלה היא לא אוהבת, ושה"כוס שלה מכוער". אין לי מושג מי מצליח למכור ואיך זה קורה שיש כזה דבר בכלל ישה עם תפיסה שיש לה פות/כוס/ואגינה/גן אלוהים/ושאר שמות לא יפה, אבל אני, אפילו במצב הכי RAW של הנושא, כשזה בסיסי ונוטף ומיני, רואה יופי.

ומקווה שגם אתם, ואתם באמת שוב מוזמנים להסכים או לא.

הבטחתי לה שזה יעלה לפני שהיא תראה, קצת שונה ממה שהיא חשובת.

אבל הנה זה מולכם, והיא תקרא, ואני אשכיל

יש ימים שאני רוצה לשלוח פתק לעצמי בגיל 30 וקצת, אבא צעיר, מפרנס יחיד, מרגיש עמוס, עסוק ומלא.

אני חושב שהבעיה היא איך לנסח "עסוק, פחחחח..... " בצורה פחות עילגת .

וזה שלא המצאתי עוד מכונת זמן.

ואם כבר אשלח משהו בזמן, אני מאמין שטיפ על מניות יהיה יותר חכם.

ו.....

בעצם אני בכלל לא עסוק, זה הסוד

מה אגיד

התגעגעתי ליצור

לא ראיתי חתונמי, מאז איזה פרק בעונה הראשונה כנראה, אני מוצא את התוכנית שקר הזו מביכה, את בעיות הרווקות המאוחרות של רוב המשתתפים ברמת "כאילו דא -  הם שרוטים ברמה מפחידה", והאמת שידעתי מראש בפרומו הראשון של הבחורה המהממת אך לא במידה או BMI תקין שיהיה הרבה רעש שאצטרך לסנן.

אני מתעב את מודל היופי, את האללת הרזון, את השיח השונא שנוצר במה שהוא ממילא שונות קיימת מוכחת ונפלאה.

א.נשים זה יפה, בכל מידה אורך וצבע, מגדר ושיער, באמת שאני לא יכול להסביר יותר עד כמה, אבל אני כן יכול להמשיך ולצלם, ולנסות להראות כמה יופי יש בא.נשים.

והיום פגשתי אישה כל כך יפה, ואת החיוך המסנוור שלה לא תראו כי פרטיות, אבל תאמינו לי, יש לה אחד שממיס לבבות, מפיל קירות, ושאר ירקות.

היה לי לעונג יפה אחת, וזכות, ומקווה שגם את תראי את מה שכולם הולכים לראות, את עצמך, כמו שאת, יפיפיה.

אני חושב בעיקר על אבי שנפטר השנה,

על הסיפורים שלא סיפר, על הסיפורים שכן, על הגופות שפינה, על חבריו שנשארו צעירים בגיל נכדיו, ועל חבריו לתמיד, שהיו לתמיד רק כשהוא היה בריא וחזק והעמוד להשען עליו.

ונעלמו, אולי הם רק זיכרונות בעצמם, שנשארו גם הם בתעלה. 

אולי מחר אלך.להגיד לאבא שלום לרגע, בתוך הכאב הקבוצתי הזה, יהיה קל לתת קצת לכאב שלי מקום.

ולחברי שנשארו צעירים, עד שהמח שלי בתורו יבגוד בי, זוכר. כמו שהייתם. רגע של פאניקה ואיש מעצבן במיוחד, שהיה יכול להיות חבר של ממש.

זוכר וגם השנה אברח מלבקר.

סוף שבוע מרוח, כייף, רצוץ.

אני צריך חודש הודו / ויאטנם / חור שקט כל שהוא רחוק.

מחשב קטן, תרמיל גדול, אופנוע וקסדה.

רחוק ושקט.

ולא להגיד כלום, חוץ ממה היא הבירה שאני רוצה ומה לארוחה.

שקט מספיק כדי שיכנס לי לראש, ולאט לאט להוריד את הווליום שם.

התחרות של JADE ROPE התחילה ופספסתי את חלון ההגשות

https://fetlife.com/users/844336

FACEPALM

הולך להצביע קצת לדברים שאוהב.

ולקלל בפינה בשקט.

(שמרתי תמונה במיוחד לתחרות של השנה)

וגם הנושא המיוחד הו אצילומים חבל ואוכל, ואת זה אני פיספסתי, אוף.

https://fetlife.com/users/844336/posts/8075761

מתי שהוא נהייתי המומחה,

לא בטוח מתי, וזה קרה בתחום אחד ונוסף לו אחר, ואז עוד.

מתי שהוא, א.נשים התחילו לשאול, ונשארו לעוד.

מתי שהוא, נהייה קל יותר ללמד מללמוד.

וזה מתסכל וחסר לי.

הגעתי למסקנה שאני רעב לדמות להערצה, לא וירטואלית, ממשית.

אבי נפטר וכבר שנים לא היה במקום להיות שכזה.

המנטור שלי נפטר לפני עשור ואני מתגעגע.

אחרים, חברים, מומחים, מכרים, חכמים בתחום או יותר, ידענים וכול שלא יהיו משמשים מורים נהדרים, אבל לא דמות להערצה.

ואני תוהה אם סתם הפסקתי להעריץ בשר ודם.

או זה התבגרות.

נחזור לקרוא בנתיים