מפה לשם

את כל אבות המזון.

והאמהות.

והאחיות.

והדודים ובני הדודים.

אז החלטתי לא לעבור על זה בשתיקה.

חזרתי אל איש הבייגלה, כמובן בלבוש קצת שונה ומשקפי שמש ולצערי נטולת עקבים.

כן, זה קריטי להמשך הסיפור.

החוצפן המשיך לצעוק "בייגלה חם"! כן. ממש. תיזהר שלא תקבל כוויה.

ניגשתי ואמרתי שאני רוצה שני בייגלכים. שמתי את הכסף וקיבלתי את השקית. אז אמרתי לו "שומע, אולי אני אקנה ממך עוד כמה כי אני עושה אצלי מסיבה! נגיד, 25-30 אבל תעשה לי מחיר?"

אנחנו מתחילים להתמקח בעוד הוא בינתיים לא ממש מתייחס לכמה לקוחות שמתפספסים לו.

הוצאתי לו את המיץ עד שהגעתי איתו להסכמה על המחיר והוא מתחיל לארוז לי את הבייגלה.

" לא לא ללא....אני רוצה אותם בנפרד. שים לי כל אחד בשקית נפרדת כי אני לא יודעת איך בדיוק אחלק את זה ושלא ידבק לי וחלק במקרר ואולי חלק אני אקפיא"... 

הוא ממש התעצבן בשלב הזה. התווכחנו על הקטע הזה הרבה זמן. עוד לקוחות מפוספסים. ואז, אני טועמת מהבייגלה שהביא לי ו"מגלה" שהוא קר קפוא. אני: אדוני, זה קר. למה צעקת פה בייגלה חם? הוא: כי זה השם של זה ככה קוראים לזה! ומה זה משנה לך הכמות הזאת שאת קונה  לא תישאר לך חמה!!!

אני: וואי נכון. אתה צודק. אז אני אקח רק את השניים שכבר קניתי.

הוא: מה?!!! אבל אמרת שאת עושה מסיבה!!!!!

אני: כן. חברה באה אלי. אנחנו ממש נהנות יחד. מבחינתנו זאת מסיבה. יודע... לא צריך באמת מלא אנשים כדי לקרוא לזה "מסיבה". זה רק השם של זה.

מפה לשם, מזל שנעלתי נעלי ספורט.

שעה הוא צועק "בייגלה חם!!.... בייגלה חם!"....

ואני מדמיינת לי את הבצק החם נימוח לי בפה. אולי קצת סומסום, אולי מלח. ממ... אולי לשמור לאחרכך ולמרוח נוטלה..או ריבה... 

"בייגלה חם!! בייגלה חם!!"

טוב! אני נכנעת. שבת וזה. נחזור  לדיאטה מחר.

אמר שאם אני קונה 3 יעשה מחיר. 

מקבלת ממנו את השקית ונותנת לו כסף. איך שאני מכניסה את היד לבפנים אני מרגישה 3 בייגלכים קפואים פריזר!

"אדוני! הם קפואים! אני לא רוצה את זה!"

"גברת, את לא יכולה להחזיר כי כבר נגעת בהם. זה חיידקים."

"אתה אמיתי?! מה אתה צועק פה בייגלה חם?!"

"כי זה השם של זה. ככה קוראים לזה. בייגלה חם. זה לא חייב להיות חם. זה רק השם של זה".

אם אתה כאן....

בוא. בוא לסשן.

מול הבית שלי גר זוג מושלם. נראים כמו שני דוגמנים.

לפעמים כשאני שותה קפה ומתבוננת החוצה מהחלון אני רואה  אותם צופים בטלווזיה. עד עכשיו היא הייתה לבושה בפיג'מות פלאפיות כאלה ואף פעם לא היה שם אקשן.

אבל היום זה קרה! באתי לסגור את התריסים ולפתע אני רואה אותה בתחתונים וחזיה! והוא בלי חולצה! 

זהו. אני מביאה את הפופקורן.

שיט איז אבאוט טו גו דאון!

מכבה אצלי את האורות כמו סטוקרית טובה ומתכוננת להצגה.

אוקיי.... כמה נישוקים קלילים. נו. קדימה. סבתא שלי מתנשקת טוב יותר אבל נגיד...

פתאום היא זזה ממנו, הולכת לחדר אחר, הוא מתיישב כמו אל בנדי מול הטלווזיה והיא חוזרת מהחדר עם פאקינג הולהופ ביד!!!

הכלבה עומדת ומתחילה לסובב את החישוק המטומטם הזה סביב המותניים ושניהם רואים טלויזיה!!! וזה נמשך הרבה זמן! הרבה! מכירים את זה שאתם יודעים שסביר להניח שהסרט יהיה חרא אבל בכל זאת צופים בו עד הסוף?! אז כזה!

טוב. לפחות אני יודעת איך היא נראית כל כך טוב. חתיכת עבודה לסובב את הדבר הזה.

מפה לשם, קניתי חישוק.

חבל שהוא לא רוטט.

שהוא עובד על הגב שלי.

שמן הקוקוס מחליק תחת אצבעותיו המיומנות שלשות את גבי באיטיות.

אני מסובבת את הראש הצידה, ומגלה שהחבילה שלו ממש מול העיניים שלי. פאק היא מרשימה.

עכשיו הוא מגהץ את גבי מאמצע הגב אל הצדדים. בסוף כל מריחה אני מרגישה את האצבעות שלו נוגעות בצידי החזה הגדול שלי שנמעך אל מיטת הטיפולים.

אני כל כך רטובה, אפופה, מסטולה מהנאה ועונג.

הוא עובר אל הרגליים, פותח אותן כדי שיהיה לו מקום...ל....ל- רגע. מה הוא עושה במרפק שלי? למה אני לבושה? ולמה האור ניאון הזה לעזאזל?!!

"גיברת!" אישה כבת 60 שנראית כמו יען מרוט בוהה בי. "טיפול 20 דקות שלך ניגמר. שותה כוס מים הולכת בקשה. יש עוד מטופל בא"!

הערה לעצמי-לא להירדם באמצע טיפול שיאצו מעפן במכבי טבעי.

למים.

לא סתם מים. של מי עדן. 

הגברים האלה עם הסרבלים הכחולים, מורידים את גלוני המים מהמשאית, בקבוק ענק על כל כתף שרירית...

החום הזה לא עושה לי טוב. 

על כיסא מרופד עם ידיות גבוהות. המוכר מכרכר סביבי, מהמוכרים האלה של פעם, עם היחס, זוכרים? 

כאלה שמתכופפים ונועלים לך את הנעל.

הוא כבן ארבעים, לבוש יפה, מסודר ומריח טוב. 

הידיים שלו נעימות. הוא נועל לי נעל אחת, ממש יפה. והיא לא עלתה בקלות. הוא עבד קשה מאוד...טלק...כף נעליים...מה שאפשר.

כן. אני יודעת שהיא לוחצת ואין סיכוי שאקנה אותה, ובכל זאת. שיתאמץ בשבילי. אני אוהבת שהוא על הברכיים, מתעסק לי ברגליים. מסתכל עלי מלמטה. 

יש לי כבר ערימה שלמה של נעליים ממתינות לתשלום בקופה. אבל אני ממשיכה  למדוד. כי נעים לי כל המעמד הזה. 

הוא מרים אלי את ראשו ושואל, עוד משהו גברתי? אני מתענגת על הרגע. "גברתי"? מהדהד לי בראש. אני בוהה בעיניו. "גברתי"...

"גברת! גי-ברת!!!!!" 

אני מתעשתת לקולה הצווחני של המוכרת שצועקת לי ממקום מושבה ליד הדלפק. בחורה כבת 20 שלועסת מסטיק כמו פרה המעלה גרה.

"אין לי כזה בשחור"!!!

ביקשתי ממנו ללכת לחדר השני  ולהוציא מהתיק שלי קופסא ורודה בה יש מגבון להסרת איפור. 

לא בדיוק הדבר לנגב איתו לאחר גמירה אבל גם טוב. עדין משהו.

הוא ניגש, פתח את שקית המגבון וניגב באדיקות, משפשף ומנקה הכל.

מסתבר שזה היה מגבון להסרת לק.

אני אחסוך בתיאורים.

מפה לשם, דרוש נשלט שיודע לקרוא.