אז מערכת אחת קרסה בעבודה, והיינו צריכים לסדר אותה.
זה היה נראה נורא מצחיק בשלב מסויים, ונורא עצוב בשלב קצת יותר מאוחר. כאילו שמישהו מלמעלה אמר:"כמה בבונים צריך כדי לסדר מערכת אחת שנופלת?".
מה לא עשו. חלק ציירו מודלים, חלק התחילו עם חישובים מתמטיים מורכבים, חלק רצו לפרק את המערכת ולבנות מחדש, חלק רצו לזרוק את המערכת וליצור חדשה, חלק ישבו וגרבצו בצד, וחלק נתנו הוראות - שזה הכי מצחיק, לרוב אלה שלא מסוגלים לבצע או לעזור נותנים הוראות.
ואז ראיתי את זה, ורציתי לומר מילה. אבל זה היה כל כך משעשע.
אז הבאנו את הבוס שלנו שהביא את הבוס שלו, והתחלנו לחשב כמה תעלה מערכת חדשה, כמה יעלה לעשות גיבוי ולשחזר מערכת ומה לא. אחרי זה דיברנו על שדרוג(שמתי לב שתמיד שמים בוסים תימנים במחלקת רכש, הם יודעים איך לשמור על הכסף של החברה כנראה). הם היו כל כך בלחץ, וכל כך דאגו לתחת שלהם שהיה בסכנה, שכל פיפס מתגרה ממני העביר להם צמרמורות בעמוד השדרה. אוי כמה שזה היה כיף.
יש לנו בחורה די ביישנית ומוכשרת, מהסוג שיודעת לפעול לבד טוב, אבל לא ממש טובה בדינאמיקה קבוצתית או יודעת לתת או לעזור לצוות למצוא פתרון יצירתי. הפריע לי שהיא לא מנצלת את היכולות שלה או מנסה להתבלט לטובה כדי שיכירו אותה, מה שיעזור לה אחר כך.
אז דיברתי איתה וצחקתי איתה קצת, שאלתי אותה כמה בבונים צריך כדי לתקן מערכת והתחלנו לתת שמות לכל "צוות" שטיפל בבעיה. כמובן שלמנהל התימני קראנו "מנשה התימני". היא בחורה די פיקחת ומתוקה, שכל כך סגורה בעולם שלה, וכל כך מתפספסת, וזה הפריע לי שהיא נופלת ככה בין הטיפות.
אז שלחתי אותה לבדוק את החיבורים, והיא חזרה אלי עם מבט מאוד זועף כעבור כמה דקות. "ידעת ונתת לכולם לשבור ככה את הראש? לקנות עוד שרתים אה? לשדרג מערכות?". מהר מאוד הרגעתי אותה ואמרתי לה להסתכל עליהם מהצד עובדים ושוברים את הראש ככה, והיא אמרה לי שזה באמת די משעשע לראות אותם מתרוצצים סביב הזנב שלהם ככה.
ואז היא שאלה אותי:"ומה אם מנשה התימני ידע?".
עניתי לה:"ניתן לו כוס חילבה שירגע".
אני חושב שזו פעם ראשונה שראיתי אותה צוחקת, ועוד ככה. היא הייתה כל כך מקסימה ומתוקה והצחוק שלי התחיל להתגלגל מאוד מהר אחריה. אף אחד לא הבין מה קורה ולמה בשעת "משבר" 2 טמבלים יושבים וצוחקים בצד ככה.
הנחיתי אותה מה לומר ואיך להסביר מה שהיא מצאה, והיא לקחה על זה קרדיט וקיבלה הערכה וטפיחה על השכם. סוף סוף ראו אותה, סוף סוף היא קרנה וסוף סוף הפכה לקצת מאיתנו. יום אחד יזכו לראות כמה היא מדהימה.
ואני אחר כך לקחתי את הבוס ושאלתי אותו:"כמה בבונים צריך כדי לתקן מערכת?". במקום להבין ולצחוק, הוא שאל אותי:"איזה מערכת? ואיזה בבונים?".
באמא שלו. בלי מילים.