לפני 5 שנים. 20 ביולי 2018 בשעה 19:14
מאז שהתמכרתי לצילום, הכל נראה לי שונה. כאילו העולם שלי עבר עריכה בתוכנת לייטרום, הכל חי יותר. ה- white balance נכון יותר, הגוונים חזקים אבל לא רוויים מדי. ואני כל הזמן רוצה רק לצלם. ולתעד. וליפות את המציאות הדוחה שמקיפה אותי. השנאה שלי לאנשים רק מחמירה, סף הסיבולת שלי לאינטראקציות אנושיות הופך לנמוך יותר ומזל שאני יכולה להתעלם משיחות משמימות ולשקוע בנייד כמו היצור האנוכי והמתנשא שאני.
אני פוקחת עיניים לאות ממאמצי ההישרדות היומיומיים שלי ומצטערת שאין לי אפשרות הגדרת צמצם גם בעיניי כדי לטשטש אנשים טורדניים לכדי כתמים לא ברורים. בוקה.
בסוף אוגוסט ימלאו שלוש שנים ליום בו מתתי יחד עם פרי בטני.