לפני 18 שנים. 15 במאי 2005 בשעה 16:02
החיבור שלי איתו בזמן סשן, מעלה לי לפעמים אסוציאציה של אמא ותינוק בן יומו. כמו שאמא מחוברת לצרכים של תינוק שעכשיו נולד, קשובה לו לחלוטין, יודעת מה הוא צריך, כמה ואיך, ככה אני מרגישה-איתו.
יש שם חיבור מטורף של הצורך שלי לשלו או להיפך, עד שיש שם, לפחות מהכיוון שאני מסתכלת, צורך ורצון אחד.
כמה זה שונה מהמחשבות שהיו לי על BDSM פעם...
חשבתי שהעריצות היא חלק מהשליטה, חשבתי שאגואיזם הוא חלק ממנה, חשבתי שאחרת אי אפשר ושאני צריכה לספוג את הכל בשקט.
כמה זה מדהים שאפשר גם אחרת. כמה זה נפלא לרצות לרצות מישהו כל כך, עד כדי כך שהרצונות שלו הופכים לשלי... כמה אוויר זה נותן כשיש מישהו שיודע בדיוק מה אני רוצה וצריכה... כמה זה נפלא שהוא כל כך ראוי...
רק לא להתנפח לי, איש מקסים...
