לפני 18 שנים. 19 במאי 2005 בשעה 19:50
אני צומחת מתוך הקושי
אף אחד לא יכול עלי היום...
היום היה לי יום כל כך נכון.
כל מה שעשיתי היה הכי נכון
כל מה שעשו לי היה נכון -
גם מה שכאב נורא ואיכזב.
נכון.
היום אני יודעת שאיפה שיש אכזבה היתה פעם תקווה.
היא תשוב.
כשיש תקווה, יש חיים.
אני שם היום.
חיה. נושמת.
אתמול היו בקבוק יין וחבר טוב
שתי בירות
וג'ויינט אחד
שלא הצליחו להקהות את הכאב.
עוד כמה כדורים שהרדימו אותי
מהם התעוררתי לשחר חדש.
א ף א ח ד ל א י כ ו ל ע ל י ה י ו ם.
כבר אמרתי?
היום אני אוהבת את עצמי
היום אני חזקה.
היום אני שייכת לי.
היום אני דניאל דר – ש ו ל ט ת ! ! !
