עד קצווי העצב

לֹא! אֲנִי לֹא רוֹצֶה לְהַכְאִיב לָךְ

גַּם לֹא לִגְרֹם לָךְ לִבְכּוֹת

אֲנִי רַק רוֹצֶה לִבְדֹּק

אִם אֲנִי עֲדַיִן מַגִּיר דְּמָעוֹת.

(ששת)

תֵּן לַמַּחְשָׁבוֹת לָרוּץ לְכָל הַכִּוּוּנִים,

לֹא יַתְחִילוּ בִּלְעָדֵינוּ,

סַע לְאַט, סַע לְאַט.

(אריק איינשטיין)

בדיוק ככה גם בפגישה עם נשלטת... לקחת את הזמן לחקור ללמוד ולהכיר הכל בה, את המבטים, הנשימות, לחקור את תנועותיה ולדעת שיש לנו את כל זמן שבעולם.

הסשן הזה הוא אני ואת והעולם שניצור לנו, עם ניגודים והבנה הדדית שנעים בין רוך לכאב ובין שפיות לשגעון מדהים!

והכל לְאַט לְאַט 

הַרְמוֹנְיָה (בעברית: תֹּאַם) במוזיקה נוצרת כאשר נשמעים באותו הזמן לפחות שני צלילים בעלי גובה שונה.

בין תדירות גובהם של כל שני צלילים נוצר יחס תדירויות מסוים, שנקרא מרווח הרמוני.
ישנן דרכים רבות ליצור הרמוניה מוזיקלית, וטכניקות אלו השתנו והתפתחו במהלך ההיסטוריה של המוזיקה, אך הבסיס המתמטי שלהן נשאר זהה. (ויקיפדיה)

ובטח אתם מנסים להבין מה בדיוק אני מבלבל לכם את המח על מושגים במוזיקה ומטמטיקה...   אבל אם לרגע אחד כאשר שולט ונשלטת מגיעים למקום שבו הם צריכים להיות לאותה נקודה בזמן ששניהם חווים את אותה ההרגשה רק מקצוות שונים הו אז יש לנו הרמוניה מדהימה. ככ מתגעגע לזה, שבת שלום וסגר מועיל :-)

במוזיקה... שני כלים שונים ומשלימים ושני סגנונות של נגנים היא עדינה ומדוייקת הוא על גבול האלימות וירטואוז ברמח איבריו ... תהנו (ממליץ להקשיב עד הסוף למרות ההתחלה האיטית)

מָה אָנוּ מָה חַיֵּינוּ וּמָה הַטַּעַם

שָׁאַלְתִּי אֶת הַזְּקֵנָה

תִּרְאֶה הִיא אָמְרָה

אָנוּ כְּעוֹלָמוֹת הַמִּתְקַיְּמִים בַּיְּשִׁימוֹן הַגָּדוֹל הֲלֹא הוּא הַזְּמַן

חַיֵּינוּ הֵם אֹרֶךְ רוּחֵנוּ וְרֹחַב לִבֵּנוּ בְּעֹמֶק הָרֶגַע

מָה הַטַּעַם אַתָּה שׁוֹאֵל

הַטַּעַם הוּא טַעַם הַפְּלִיאָה בְּיֹפִי הַדְּבָרִים הַחוֹלְפִים

(יהודה תמרי)

ואני? חי את חיי ונושם כאחד האדם בכל יום משחק את המשחק שנקרא לחיות בעולם ונילי בו רצונות לעיתים מודחקים ולתשוקות שלנו אין באמת מקום מבין ומכיל ובכל זאת עודני מחפש את הטעם שחסר לי מאז שהיא הלכה את אותם רגעים בהם אמצא את זו שתתן את כולה כדי לקבל את כולי

הטעם המיוחד והחזק הזה ככ חסר בישימון הזמן הגדול בוא אנו חיים ...

(הערת סופר, לא נכתב מתוך עצב אלא בתקווה גדולה)

ש נ ה - ט ו ב ה

יהודה פוליקר מצהיר בשירו....

אֲנִי רוֹצֶה הֲכִי גָּדוֹל, הֲכִי מַהֵר, הֲכִי יָפֶה.

אֲנִי רוֹצֶה הַכֹּל הֲכִי טוֹב, הֲכִי הַרְבֵּה.

אֲנִי רוֹאֶה אֶת זֶה מוּלִי, צִבְעוֹנִי, טִבְעִי, עַל הַמָּסָךְ שֶׁלִּי.

אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת שָׁם...

(יעקב גלעד)

וככה בדיוק גם אני רוצה! הכי אנטנסיבי ועוצמתי עם שלל צבעים וגוונים עם כל הרגש שניתן להכיל (ואז עוד קצת..)

וכשזה מגיע אז לא באמת משנה, לא הגיל, לא איזור ולא  מה הבאנו לכאן ועכשיו שלנו...

כי פשוט ״לִהְיוֹת שָׁם...״

מישהו כתב:

הַמִּדְבָּר הוּא קוֹסֵם.
אִשָּׁה מַגִּיעָה אֵלָיו
כְּיַם גְּבַהּ גַּלִּים
וְשָׁבָה מִמֶּנוֹ
בְּגֹבַהּ פְּנֵי הַיָּם
 

ואני רק רוצה להיות אותו קוסם

אותו מדבר צורב רוצה לאחוז בך

בעוצמה והחלטיות ואת הו את רק אז

תשתחררי וכמו ים תפתחי אלי....

אֲנִי מוֹצֵא שִׁירָה

בַּאֲנָשִׁים וּבִמְקוֹמוֹת נִדָּחִים,

הַרְחֵק מֵהַשְּׁקָרִים הַמֻּסְכָּמִים,

בִּרְחוֹבוֹת רֵיקִים שֶׁל עָרִים דַּלּוֹת,

בַּמִּלִּים אֲשֶׁר רָצוּ לְהֵאָמֵר

וְשֶׁלֹּא נֶאֶמְרוּ עַד כְּלוֹת,

וּבַמַּרְאֶה הַיָּפֶה שֶׁרָאִיתִי

בַּחַלּוֹן, אוֹ בַּחֲלוֹם

(יצחק גוילי)

ואני אוסיף

את השירה אני יוצר

במפגש גוף אל גוף

בשיחה שלפני ובזו שאחרי

בנשימותיך עת לוחש לך

ברטט גופך כשנוגע בך

ובדואט היתרי שיוצרים אנו יחד...

״הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ״ כך אומרים ומצטטים את שירו של טשרניחובסקי,

ומהי נשלטת?

מעבר לנוף תבנית מולדתה הן היא תבנית האדם שבחרה לתת לו את חרותה, כל מה שיראה בה כך תהיה היא...

אם יתן בה כוחות והבנה כי היא חזקה יפה נשית ואהובה כך תהיה היא כך היא תרגיש ומאלו תחלוק עם אדונה. ואין זה משנה מהיכן היא הגיעה או מה לימדוהה לא ישנה כיצד היא נראית ואיך היא מתלבשת ...

ולכן תאהב תוקיר תלמד ותוביל את אשת שליטתך וזכור תמיד כי אחרי הכל ״הׇנִישְלֶטֵת אֶינׇה אֶלׇא תַּבְנִית הִתְנַהׇלּוּת אֲדוֹנׇה״

(נוסף בשל הערות ושאלות, התמונה של צלמת בשם  Sara sudcova ) 

הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּךְ
בְּדַרְכָּהּ לְחַפֵּשׂ תְּאוֹמָה
מְמִסָּה אֶת לִבִּי.
אֲנִי עוֹבֵר מִמּוּצָק
לְנוֹזְלִי,
וְזוֹרֵם אֵלַיִךְ
וְאַתְּ מִתְמַלֵּאת בִּי.
(יעקב פרידמן)

אריק ושלום (איינשטיין וחנוך בהתאמה) כתבו פעם:

״אם הייתי משורר הייתי שר לך
אם הייתי צייר הייתי רושם אותך״

וזה בדיוק העניין בעולמנו, לא צריך להיות אמן כדי

להפוך מערכת זוגית ליצירה, צריך רגש, צריך תשוקה

וכל השאר פשוט קורה כחלק מהתנועה שקיימת בכולנו

....