עד קצווי העצב

יהודה פוליקר מצהיר בשירו....

אֲנִי רוֹצֶה הֲכִי גָּדוֹל, הֲכִי מַהֵר, הֲכִי יָפֶה.

אֲנִי רוֹצֶה הַכֹּל הֲכִי טוֹב, הֲכִי הַרְבֵּה.

אֲנִי רוֹאֶה אֶת זֶה מוּלִי, צִבְעוֹנִי, טִבְעִי, עַל הַמָּסָךְ שֶׁלִּי.

אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת שָׁם...

(יעקב גלעד)

וככה בדיוק גם אני רוצה! הכי אנטנסיבי ועוצמתי עם שלל צבעים וגוונים עם כל הרגש שניתן להכיל (ואז עוד קצת..)

וכשזה מגיע אז לא באמת משנה, לא הגיל, לא איזור ולא  מה הבאנו לכאן ועכשיו שלנו...

כי פשוט ״לִהְיוֹת שָׁם...״