Woman in the pain of pleasure

She will let you into her house

If you come knocking deep at night

She will let you in her mouth

If the words you say are right

If you pay the price

She'll let you deep inside

There is a secret garden she hides

She will let you in her soul

You go driving round in there

She'll let you into the parts of herself that may bring you down

She'll let you in her heart

If you got a hammer and a vice

But in the secret garden don’t think twice…..

She's gone a million miles…

How far did she get?

To that place where she can't remember and she can't forget

You lead her down a path

There will be tenderness in the air

She'll let you come just far enough

So you know she's really there

And she looks away and smiles

And her eyes will say this is the secret garden

Where everything you want

Where everything you need

Will stay there- a million miles away

מניצן מעודן לסחלב טורף/נטרף

יום הגיח והאיבר היפה מכל, התמים, החמים ,בסיסי ובטוח שכיח וידוע,  סיים את זמנו בגופי.

 לצד ולתוך הידע החובבני שברשותי היה חרוט  מבוך וגינלי ידוע וצלול למחזיקה בו, שרק ידו הזדונית של גבר אל אנושי  יכול היה לברוא ולציירו.

לפתע- החלקתי, נפצעתי וככך נבלעתי  למעמקי הצד השני של הגדר.  גדר תת גופית שם נמצא the never land of a woman's skillfull dangerous cunt...

כיום באדמה אחרת- סוערת ולא מוכרת, לא מעובדת, לא מעודנת, לא מדוברת, לא מקובלת ולא נסבלת. לא כל אחת רוצה היתה לפגוש בה ממעמקי הלילה של רחובות HARLEM הפנים נפשיים –רחובות מאיימים ואפלים של נקבה בהשלת עורה הבתולי. התובנות אודותיה מרובות סתירות  והזיות.

רעידת האדמה אנושית נפרצת. כל שנותר הוא לנהל בעוז  את שווי המשקל הקיומי והיעדרו–גוף נפש במלחמת אזרחים חסרת רסן.

מיניות לעולם אינה רק זאת...כל עולם הוא במלואו---

אז הנה הוא הזחל שהופך לו לפרפר:

הפות מתחנחן ומהנהן

הכוס בודק ומתלהם

הפות עדין ופגיע

הכוס דליק ומרגיע –אז בועט במפתיע

הפות שואל ומתלבט מתעייף ומתקפל

הכוס בוהק  ואוחז משחק  ומשתחרר

הפות מתבייש ומתנכר

הכוס מתפתל ומתפצל גועש ומתעוור

 נאלצת להכיל את רכותו וגסותו עוצמתו וזעקתו ממעמקי תהומות מיניותו..    

 תנועה טרופה בין האדם לחיה, מחול שנאבק את הפקעת לפרפר, מתעופה לנחיתה מבערה לשריפה

דורש את נוכחותי השכם וערב לתככי מערתו הקרירה, לחמם את זהותי החדשה...אשה בהשאלה

קשר הידק וקיבע את כל חלקי לתכתיביו כעם בדיקטטורה משתיקה  

יכולת הבחירה מולו, מסתכמת בחוסר אונים אילם לצד התבוננות חרישית במתחרש בתוככי רוחי

העונג הגרנדיוזי וכאוטי שמחולל עמוק פנימה הינו רב מימדי אך יודע לא פחות לפצוע ולסרס חלקים נוספים מהעצמי, לטובתו ושירותו הבלעדית  

חשה מתנשמת מתנשפת משתנקת לכדי שיכנס ויצא בקצב ועוצמה , שמאזנת את קיומי

נאחזת בטוהר שכבר אינו ברשותי

אז הנה סבב כפיים לצד מחאה אלימה, לכהונת המלך החדש  שחטף את כס הנשיות הבוסרית, בפסגתה של פריחה הקלישאתית –כדרכו המדויקת, מופלאה כאכזרית, של רודן מגלומן בעלייה לפסגתו האלוהית. 

הנה הוא הכוס ,במלוא הדרו ושליטתו שלא  לצלו של סיום ממלכת הפות-  קיומו אינו תלוי בדבר-  

בחיים הגשמיים, עת הציפורניים נאחזות ככלואות, בין סתירות גופניות ופגיעויות רוחניות  המשמעות פשוטה וכבירה---

הכוס הוא הוא ממלכה ביצירה,  יודע אותי כפי שלא ידעתי אותו מעולם, זז והולך חוזר ופועם... מתפתל למעמקי רפואה פנימית ופילוסופיה רוחנית שלא ידעה ידי, מתקשר וצוהל  מתייסר ובועל...

בעוד הפות למשכבו הלך, את דרכו עשה  ויעדו השכין, והילדה הזו תמימות כבר לא תדע ......  

ואל נא תתני לו לשולט החדש ולהרס הנשלטת היוצאת לבלבל מי מאיתנו; Her mindless voice announced

— אינך זונה וגם לא ילדה אינך רעה וגם לא טובה

just breath and b breathed

b for one or many moments the female mammal that  only u know how to b..

Pet your soul in grace not foe

despite his nasty treacherous glow

..

בעת שמפנה מקום למשיכתי לעולם הנוכחי נעה ברכבת הרים מוטרפת, חשה שהיא מקולקלת / מתקלקלת , ממתינה בשקיקה לעצירתה אך התרחיש המיוחל אינו מתרחש ...

נעה מטושטשת בין הזריחה לשקיעה, בין הנזירה לזונה, בין הילדה לאשה, בין השליטה למסירה( שלי את עצמי) , מיסודות הטוהר והיושרה, כמעט דתייה, הישר למערות האנרכיה, לבת אדם קדמון פראית וראשונית  נבלעת לתככי דיסונסס  קלישאתי... 
בניסיונות כבירים אך כושלים לנהל ולרסן את ילדת הפרא פנימה והחוצה, היא  בולעת מאיימת ובלתי אפשרית...

חיה ומתפתלת בתוך כס השופט של עצמי, סוקרת ערכים, היסטוריה וחוטי החברה שבנו את אישיותי לצד מיניותי שנוגדת את חוקתי
מתעקשת לגרות בתוקפנות מתוחכמת את הרעב, חוקרת יצרים מבין דיאלוגים מרתקים כנים ואינטימיים אודות הדבר עצמו,  במחשבה אינפנטילית שלא יחדור את עורי אך חודר היישר את מיניותי ...כמו מכירה לראשונה את הקיים שלא ידעתי את נוכחותו... 
בעוד נורמת חוקת מדינתי מתקשה לאפשר מרחב לארכיאולוגית הבדסמ ... מבינה ששלוותי תימצא elsewhere

הזמן אינו עושה את שלו והעוצמות של המחשבות נותרות, נוטפות מאצבעותיי שזה עתה יצאו במיומנות נשית מתוכי - 
ורק בעת שמרפה לרגע יקר , מרחפת באינטימיות המופלאה של עצמי, שמה לב ...עד כמה יפה שם עמוק בפנים ולמרות שלא רואה דבר- חשה את החום המשתנה, הרוך המתפתל זועק אך מבויש מתענג ואז נח, פועם בעוצמה כלב ליבו של היקום לתוך כל נימי הנפש המושתקת וללא המילים שיהרסו. 
החושים מחודדים כשל חיה, הריח משכר, הטעם חד ולא דומה לאחר וגם בעת שדבר לא נטעם, כמו חוט חשמל דרך עורי מזמזם את אלוהי הטוב שרק הטבע יודע לייצר...
לשבריר שנייה הגוף מתפרק ומתרפק מתחבר ומזמר, הכל מתרחש בהגזמה כסם שטרם נספג במלואו- ורק אז אני בשקט מופתי, רגועה מתמלאת  קבלה, השלמה, תובנה,  בהירות וצלילות וכיד הקוסם הכל נכנס למקומו —

ואז זה קורה ואני פשוט אשה , אשה שקטה, אשה שלמה, אשה יפה, אשה שרק רוצה להיות...את האשה שהיא... 

בימים אילו אין שנייה שלא שרויה בצלילה למעמקים של העצמי נעה בין הפנים לחוץ כחתולה נרקיססיטית ומנוכרת שלא רואה דבר מלבד עצמה, וזה כואב כמזרק לוריד.

ביום אשת מקצוע, מתרוצצת במרומי קיום גשמי, עשייה, הספק יעדים חיוך פה הסחת דעת שם והלב דופק חזק עד לכדי יציאה מגבולותיו הפיזיים חרדה מהולה בעוצמה מרטיטה. מתקשה להתרכז בעת שלא מפספסת להדגיש את נוכחותי החריגה ומעזה, וזה קשה וזה כואב כחדירה לא רצויה.

בלילות משילה את עורי שלא מרצוני, ושם מתחת העור פגיע, חשוף אך מעז לחשוף, שורף, רוצה לא רוצה הולך וחוזר ממחילות רחוקות כקרובות זרות כמוכרות פוגעניות כמכילות מבריקות כחלולות שלמות כריקות והכל חודר הכל משמעותי דיפוזי ולאקוני. דיאלקטיקה במיטב הרסנותה. ולפעמים רוצה just to fuck off

והגוף, הגוף, ההוא ששתק בתקופנות  יתרה וכעת מדבר עצמו  לעייפה, יום וליל ממונולוגים לדיאלוגים ממגע לתנועה מניסוי לטעייה מבדיקה לנסיגה . כיום הוא הפה הוא המוח הוא השולט הוא יודע את מה שייתכן ולא אדע לעולם

may the best organ win...        

I walk  my  personal  earth,  a female mammal looking just like any other yet  feeling oh so out of order !

From an evolutionized long necked two legged walker have been down graded  ruthlessly to a bare measly four legged ” precious” beast drooling its way in the dark , alone and bruised scratching through the debris of a penetrating novel territory for a mere few...

The scream, a scheme of a primitive hormonal imbalance or a sprouting primal soul ,body sprawled for me to bare-bear? 

 
Grant me pearls  of certainty ,authenticity  ,truth,  pardon , oblige me... The dominant path of what is oh so right perfectly familiar grounded in good soulful health.. whilst the underground a rough chained, lustful curiosity primed to give in or give out  but the  deep soiled respected loved roots ..lord show her a way 

The crisp deadly night rudely enabled an omen’s hand  to creep through the  window quietly  aggressively slide into me relentlessly back and forth in a grin of  gentle  roughness.  I gasp at the pleasure of pain as it penetrates my all the greedy  fucker of a demon.  

A mine field overloaded with ammunition of  a permeable condemned flesh ,unfamiliar passions perversions as if in another’s body dirtying my ancient lands

Ashamed, stimulated, chaotic , alone  chained to no mans land . Observing eyes wide shut  the borders  of  the  forbidden  , desiring  my sand  to remain a  crystal shade of pale. Pleasuring thyself naturally .. wise one, what will  metamorphisize , what will come to b and what will forever hold its say?

 
Is it the land of the doomed or superficial bliss   — 

Join me in a hymn  that “the  hand” will respectably  slide out of her, ...for it has made its bloody mark ...May her god rest her soul

תוהה למקומנו -

שאלות ותהיות של חובבנית :

האם גם לנשלטת אפשרי מספר שולטים?

הרי כולנו מתמכרים ומכורים בפועל ופוטנציה, לדבר שהגדרתו פה משתנה, מדקה לדקה שעוקבת אחריה,  מאדם לאדם הבא עמו אנו מתקשרים, מחוויה לחוויה הבאה שייתכן ונראית ייחודית ונדירה עוד יותר (ואל נשכח שהכל כביכול).

ובסופו של יום  כולנו מתוכנתים לצרכים דומים: נראות נקייה מכל שיפוט, לדעת אותנו היטב, להיות נחשקים כפי שאנחנו ללמוד כל פעם את גבולותינו-מתוכנתים לקשר. השאלה למהויות הקשר להם אנו כמהים שגם משתנים יחד איתנו בכל עת.

האם בשל כך הצורך בריבוי הקשרים בין אם קיימת אהבה ובין אם קיימים צרכים ראשוניים מהותים לא פחות שטרם סופקו או האם זו חמדנות אנושית לשמה?

רואה בצלילות יתרה את הצורך הבולעני של  "השולטים" יהיו מי שיהיו, חלקם (המועט) איכותיים, מעמקים עם רגישויות שנוגעות בעצבים החשופים ביותר של נפשם ולא פחות של הנפש הנקבית שעומדת מולם. אך זה לעולם אינו מספק, ומגיע הצורך בעוד אחת , ועוד אחת ואולי אפילו עוד אחת שככל הנראה תעניק מהות קיומית פיזית או אחרת שהאחת לפניה לא היה ביכולתה להעניק?...איך נקרא החלל הזה בשפה אנושית?   

אמנות הנפש היא לראות איך לומדים בהדרגה את הצרכים של גופנו ויותר מכך של נפשנו, שולחתה המבוהקת של הגוף, וזאת  בין היתר דרך ההתקשרות רבת הפנים עם קשת של נפשות שמרחפות להן פה, איכותית יותר או פחות.

בכך לעיתים רואה עצמי בתפקיד האיילה הפגיעה, צוהלת, רכה וזהירה טרף קל  ולעיתים בגופה ונפשה של she wolf זועקת, תקיפה שולטת בחמדנותה בתקופנות ומשליכה את הדיסוננס החוצה לסביבה.

ובתחושה ויותר מכל, בפנטזיה תוהה לאפשרות של מספר שולטים שכל אחד יודע להעניק משהו אחר ממהות קיומו וממעמקי הצרכים הדינאמיים ובלתי נדלים של כולנו...

ובכלל איך זה שאנו  לא מצליחים לספק צרכים כה ראשונים  מתוך עצמנו, מתאבלת על כך...

לא בטוח שהשולט יחבב הוויה שכזו שאל נשכח כולנו... כולנו... קנאים ורכשוניים במהות, והנשלטת לא פחות ?!