תוהה למקומנו -
שאלות ותהיות של חובבנית :
האם גם לנשלטת אפשרי מספר שולטים?
הרי כולנו מתמכרים ומכורים בפועל ופוטנציה, לדבר שהגדרתו פה משתנה, מדקה לדקה שעוקבת אחריה, מאדם לאדם הבא עמו אנו מתקשרים, מחוויה לחוויה הבאה שייתכן ונראית ייחודית ונדירה עוד יותר (ואל נשכח שהכל כביכול).
ובסופו של יום כולנו מתוכנתים לצרכים דומים: נראות נקייה מכל שיפוט, לדעת אותנו היטב, להיות נחשקים כפי שאנחנו ללמוד כל פעם את גבולותינו-מתוכנתים לקשר. השאלה למהויות הקשר להם אנו כמהים שגם משתנים יחד איתנו בכל עת.
האם בשל כך הצורך בריבוי הקשרים בין אם קיימת אהבה ובין אם קיימים צרכים ראשוניים מהותים לא פחות שטרם סופקו או האם זו חמדנות אנושית לשמה?
רואה בצלילות יתרה את הצורך הבולעני של "השולטים" יהיו מי שיהיו, חלקם (המועט) איכותיים, מעמקים עם רגישויות שנוגעות בעצבים החשופים ביותר של נפשם ולא פחות של הנפש הנקבית שעומדת מולם. אך זה לעולם אינו מספק, ומגיע הצורך בעוד אחת , ועוד אחת ואולי אפילו עוד אחת שככל הנראה תעניק מהות קיומית פיזית או אחרת שהאחת לפניה לא היה ביכולתה להעניק?...איך נקרא החלל הזה בשפה אנושית?
אמנות הנפש היא לראות איך לומדים בהדרגה את הצרכים של גופנו ויותר מכך של נפשנו, שולחתה המבוהקת של הגוף, וזאת בין היתר דרך ההתקשרות רבת הפנים עם קשת של נפשות שמרחפות להן פה, איכותית יותר או פחות.
בכך לעיתים רואה עצמי בתפקיד האיילה הפגיעה, צוהלת, רכה וזהירה טרף קל ולעיתים בגופה ונפשה של she wolf זועקת, תקיפה שולטת בחמדנותה בתקופנות ומשליכה את הדיסוננס החוצה לסביבה.
ובתחושה ויותר מכל, בפנטזיה תוהה לאפשרות של מספר שולטים שכל אחד יודע להעניק משהו אחר ממהות קיומו וממעמקי הצרכים הדינאמיים ובלתי נדלים של כולנו...
ובכלל איך זה שאנו לא מצליחים לספק צרכים כה ראשונים מתוך עצמנו, מתאבלת על כך...
לא בטוח שהשולט יחבב הוויה שכזו שאל נשכח כולנו... כולנו... קנאים ורכשוניים במהות, והנשלטת לא פחות ?!
