הנוף בסוואנה שלי

בחי אלוהים ספר התורה, שאני החלטתי להפסיק להיות כל כך רציני כל הזמן, לדבר על דברים שברומו של עולם, על רגשות עמוקים, על מחוות נאצלות, ובכלל על כל מיני דברים רציניים שכאלה. כאילו מה נהייה ? נו די עם זה. בא לי ללכת על השיטחי והנעים הפשוט הזה של פשוט להיות שמה מבלי להתפלסף יותר מדי, מבלי שיהיה לי צורך לדון בו באינטנסיביות כזו. די מספיק, נמאס.

אבל בחיי שעמוק, ואני לא מצליח כל כך ללכת לשמה וסתם להיות ככה פשוט.... או שכן בעצם. אבל בחיי, שזה פשוט כיף ככה, פשוט עושה לי נעים, הפשוט הזה שיש בו עומק, אבל אין צורך לדבר עליו כל הזמן. שיזדיין העומק, אני עכשיו הולך על סתם לשים את הראש על ציצי כזה נשי נורא, ושימצצו הזונות, כמו שצריך, בדיוק כמו ש... טוב נו לא חשוב בעצם, או שכן.

תשמעו חברים, פשוט אין על מציצה כזו טובה ממש, מכל הנשמה. זה עושה נעים בזין, בנשמה.... רגע שנייה, זה לא עמוק.... זה שיטחי... זה רדוד.... בעצם, כשאני חושב על זה זה כן היה עמוק, עד לגרון. רגע, שנייה, גרון זה עמוק ? או שיטחי ? לדעתי.... בטח שעמוק... אבל גם שיטחי. כך שאולי אני יוצא בסוף מכל הקטע המבולבל הזה בסדר בכלל.

אני רוצה פה להרים כוסית, לחיי המוצצות השוות, שיודעות לעשות טוב על הרדידות השיטחית של נשמתי הצולעת (ולא רק).
אוח אוח אוח....