סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פעם היה כאן משהו, אני נשבע.

לפני 8 שנים. 29 בנובמבר 2015 בשעה 20:57

לא ידעתי מה לכתוב, אז נתתי לעצמי להתחיל, והמשכתי בלי לחשוב. ובסוף יצאה לי פנטזיה.

מקווה שאת קוראת ומחייכת. שיהיה לך לילה טוב. :)

 

היא שוכבת עלי ומדברת, מספרת לי סיפור.
הסיפור ארוך מדי ואני דרוך מדי, אני קשור למיטה והזין שלי עומד להתפוצץ בכל רגע כבר יותר מדי זמן.
מדי פעם היא עולה ויורדת לאט, וממשיכה את הסיפור. העיניים שלי מתגלגלות אחורה מרוב הנאה
שנשברת מהר מדי עם סטירה מצלצלת "תתרכז, אני מדברת"
הזין שלי מתקשה אפילו יותר כשהיא מסתכלת לי בעיניים, אבל זה לא היה משפיל עד שהיא נתנה חיוך כשהרגישה איך אני מתקשה מהסטירה שלה.
תוך זמן קצר המילים שלה הופכות לגניחות ואני מת לגמור, אני מבקש, ואומר שאני לא יכול לעצור את זה יותר.
היא פשוט ממשיכה בשלה. בשלב מסויים אני אומר לה "רגע, תעצרי, אני לא יכול יותר".
היא תופסת לי את הסנטר ונותנת בי מבט חודרני "אתה לא אומר לי לעצור, אתה לא גומר בלי רשות, אתה לא מפריע לאורגזמה שלי. אני ברורה?"
אמרה בתקיפות וירקה לי לתוך הפה.
היא היתה ברורה, אבל הדיבור הזה גרם לי עוד יותר לרצות לגמור. אני על הסף כבר כמה ימים, ולא חסכנו בסקס בימים האלה בכלל.
היא ממשיכה, לא עוצרת ולא מורידה קצב, עד שהיא גומרת. קמה ממני ונשכבת בחיקי. אני עדיין קשור ונראה שהזקפה שלי לא הולכת לשום מקום.
"אתה רוצה לגמור?"
- זו שאלה רטורית?
*סטירה*
"אני מבינה שאתה לא רוצה לגמור"
- כן, אני רוצה
"כמה אתה רוצה?"
- מאוד
"מאוד? כמה אטבים זה מאוד?"
- מאוד בלי אטבים?
*סטירה*
- 10
"הבנתי, אתה רוצה לעבור את סוף השבוע בלי לגמור"
- 25
"בוא נסכם על 40 ונראה אם יש מקום. מה דעתך?"
אני מהנהן עם הראש בחוסר רצון.

היא מתירה אותי מהקשירה למיטה וקושרת לי את הידיים מאחורי הגב.
מוציאה אטבי כביסה חדשים מהמגירה, כאלו שמתהדקים בלי בעיה.
שמה לי על הפטמות, על הביצים, על הבטן, החזה, על השריר ביד, על הכתף.
מתוך כאב אני מסנן "אני מתחיל להראות כמו קיפוד"
היא צוחקת. "קיפודים לא מדברים. תוציא לשון." ושמה לי אטב על הלשון.
אי אפשר לתאר את הכאב. אני על ארבע בריצפת החדר כשהידיים שלי קשורות, הגוף שלי מלא באטבים והלשון בחוץ תפוסה עם אטב ורוד וסופר כואב.
"אני הולכת להכין קפה, כשאחזור אמשיך את הסיפור שסיפרתי קודם"
היא חזרה, ישבה שלובת רגליים עם חלוק ממולי והמשיכה לספר.
באמת שניסיתי להתרכז, אבל רוב הזמן הכאב פשוט הרס לי את הריכוז. היא שואלת "הבנת?" באמצע הסיפור, כנראה שהיא הבינה שאני לא ממש איתה.
אני בוהה בה באפיסת כוחות.
"תחזור אחרי המשפט האחרון שאמרתי"

אני ממלמל דברים חסרי משמעות עם האטב בפה והיא נקרעת מצחוק, לוקחת לגימה אחרונה מהקפה שלה וקמה. מורידה את החלוק והזין שלי אוטומאטית מגיב בחיוב.

"מצויין. תעמוד"

 

היא מתירה את האטבים, הפטמות שלי לעולם לא יחזרו להיות אותו דבר.
קושרת לי את הידיים מאחורי הגב, מנשקת אותי בלהט ולוחשת לי "רד על ארבע"
אני יורד. היא מסתובבת עם הגב אלי וממקמת את הזין שלי בין הרגליים שלה
"אתה תגמור כשאתה מאונן עם הרגליים שלי ומלקק לי את התחת. לי יש דברים אחרים לעשות בינתיים"
היא אשכרה פותחת את הלפטופ ומתחילה לכתוב מיילים.
אני כל כך חרמן שלא אכפת לי איך ולמה. אני מתחיל לאונן בין הרגליים שלה כשאני קשור עם ידיים מאחורי הגב, כמו כלב מיוחם.
מלקק לה את פי הטבעת ומחכה לאיזשהו פידבק ממנה, שום דבר.
אחרי דקה שבה אני ממש מתאמץ היא מתחילה לגנוח שוב. אני מתחרמן בטירוף וגומר לה בין הרגליים.
נמרח על הרצפה, איבדתי רגש בידיים שקשורות כבר יותר מדי זמן.
היא מלטפת אותי, ואומרת לי שעמדתי בזה יפה.

אני מחייך, זה כל מה שחשוב לי כרגע.

מיתוסית​(שולטת) - חחחח הקטע עם הספירות והאטבים נשמע לי מוכר ;)
לא יודעת למי כתבת את זה,
אבל מחרמן אש :)
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י