יש לי חבר, בגיל שישים פלוס. היה פעם הבוס שלי בעבודה, כשעבדתי בחברה שלו. ברבות השנים, נוצרה בינינו חברות אמיצה ביותר לאורך כעשרים שנה. כל ילדיו חברים שלי גם.
היום ב- 1 בצהריים היתה חתונה של הבת הקטנה שלו. דוקטורית באוניברסיטה. עם קהל שהוא בגדר סלתה ושמנה של החברה, נשים בשמלות ערב, גברים עם מיטב מחלצותיהם, לאירוע החגיגי. החתונה במקום ליד צומת ירקון, בחוץ, בלי מיזוג. להתחיל מהסוף, כשנכנסתי לאוטו שעמד בשמש, המדחום הראה 50 מעלות.
כשנכנסתי לחתונה, האווירה היתה הזוייה משהו. כולם נוטפים זיעה, והמארחים בפנים מכורכמות כתוצאה מכישלון האירוע.
אמרתי להם, שלדעתי כל דבר שקורה, קורה לטובה. השאלה הנשאלת פה, היא מה טוב בחום הזה בחתונה הזו. אמרתי להם, שהנה, החמסין הזה בא להראות להם, שכל האנשים האלה באו לשמוח בשימחתם. אפילו מזג האוויר הזה, לא מפריע להם להנות איתם, להיות שם בשבילם. זה מקסים בכלל.
או אז, הפנימו את הטוב, חיוך עלה על פניהם. רחבת הריקודים נמלאה אנשים.
אמרתי לכלה הצעירה, ברחבת הריקודים, בעודי מפזז איתה: הכל הרי בעיני המתבונן. שאלה, אתה חושב ? עניתי, אני בטוח.
לראות את החבר שלי הקפדן וחמור הסבר, עם חיוך מאושר מרוח לו על כל הפנים, רוקד ומפזז. היה שווה הכל.
אחרי כמה דקות, ניגשה אלי הכלה הצעירה כשחזה זקוף, מציגה אותי בפני חברה שלה. אומרת לה: זה חבר של אבא שלי, ומניעה בראשה בגאווה גלוייה.
אחת החתונות השמחות שהייתי בהם בחיי.
----
הולך קשה ביותר עם המהירה. ממש קשה. מחזיק יד על הלב. מקווה שיעזור.
----
איימי ואני מתחילים להתקרב בתור ידידים. לא חשבתי שזה יקרה.
----
השליטה ואני, אחרי הריב המתוקשר, בו הגעתי לשיא הצפיות. מתחילים להתקרב פתאום. מי היה מאמין. נקודות זכות על כך לשנינו.
----
זאבה אפורה אמרה לי אתמול, שכנראה בגלל שהלב שלי נסגר, אני נהייתי עובד סוציאלי. שאנחנו עוד צריכים לשוחח על ההתנהלות שלי. וואללה. יש לה תובנות מבריקות זאתי.
----
אתמול בלילה, היתה לי את השיחה הכי עמוקה, שהיתה לי מעולם עם מוכת ירח. השיחה נקטעה בגלל גורמים חיצוניים. חבל.
----
הידעתם שמקור השם חמסין, הוא במילה הערבית 50. על שם שיש 50 יום בשנה חמסינים. גל החום הזה, בעונה הזו, עושה בנו שמות לדעתי.
לפני 17 שנים. 29 בספטמבר 2006 בשעה 14:51
