לה וידה לוקה

פעם בכמה שנים מציף את ת"א טרנד חדש של לימוד עצמי. פיזיקל אימורטליטי, הפורום של לנדמרק, I AM, סנטולוגיה,
קבלה והטרנד החדש, שיטת ימימה. אני מודה שפעם גם אני נסחפתי אחרי קורס כזה (הפורום) ולזמן מה הסתובבתי בעולם בתחושה של מישהי שהרגע לקחה אקסטזי ושערי גן עדן נפתחו בפניה, עד לעונג הבא. לא שאני מצטערת לרגע, למדתי המון וקיבלתי כלים שאני משתמשת בהם בחיי היומיום ובכל זאת - זאת רק עוד שיטה לעבודה פנימית והעניין עם כל השיטות האלה, שצריך להמשיך ולעבוד על עצמך, על בסיס קבוע.

אבל משהו קורה עם השיטת ימימה הזאת. אנשים מסתובבים סביבי בחיוכים מסתוריים של כאלה שגילו את האור ותכף עומדים להתמזג איתו. קרובים אנטיפתיים במיוחד מתקשרים אליי פתאם בחיוך ענוג, חברות הידועות בחיבתן לבשר לבן מצטטות לי פתאם פסוקים מדאורייתא, בבתי קפה אני שומעת שיחות על איזה קורס יותר טוב, זה שבשינקין או זה שברמת גן. זה התחיל בקבלה ונמשך בימימה -פתאם היהדות הפכה לעניין סקסי.

כולנו מחפשים את האושר, מחפשים הגיון לכל הבלאגן הזה שאנחנו חיים בו ואולי מחפשים ביטחון במקום שנראה כאחד הכי לא בטוחים בעולם. מצד שני, טרנדים זה דבר לא נעים במיוחד, ההסחפות הזאת, התחושה שיש אמת אחת מוחלטת, במקום כל כך הרבה אמיתות סוביקטיביות, לא עושים לי נעים.

אין לי שום דבר נגד היהדות, להפך, למרות שבהחלט לא ניתן לתייג אותי בממלאי תרי"ג מצוות וזה בלשון המעטה, מצד שני, יש לי רתיעה ממיסיונריות. שבועות שמספר הטלפון של המדריך מופיע לי בשורת המשימות באאוטלוק. איך שהוא אני מצליחה למחוק את כל המשימות סביבו ולא להתקשר. ואולי היום הוא יום חדש, של התחלות חדשות ולימודים חדשים בפתח. ואם כבר ללמוד על שיטות חדשות לנעימים בנשמה, אז למה לא ללמוד הפעם ממשהו שהעבירה אשה ועוד אחת הנשים המסתוריות ביותר שידעה היהדות?

באחד הקורסים שהשתתפתי בהם אמרו לי להתייחס לקורס כמו לחליפה. למדוד ואם מתאים לי לקנות ואם לא- להשאיר בחנות. אולי זאת הגישה הנכונה גם במקרה הזה. עוד לא החלטתי.

***

עוד על ימימה
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=544695&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0