סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נעורי הגבעות

בלוג ראשון אי פעם. בתכנית האמנותית:
◄ מחוות למקומות והאנשים שבזכותם BDSM כל כך יפה.
◄ חוויות אישיות מפורטות במידת האפשר.
◄ אינטרקציה עם הגולשים! תגובות יתקבלו בברכה תמיד.

לעוד תוכן ומידע כללי עלי בקרו בפרופיל, בפורום, ובגלריות.
לפני 6 שנים. 17 במרץ 2018 בשעה 15:09

סשנים קודמים: ראשון, שני, רביעי, חמישי, ש"ב.

קדם-דבר: פעם ראשונה שאני מנסה לכתוב את כל הסשן בפוסט אחד. מצד אחד ארוך בצורה מזעזעת ואני מפסיד הזדמנויות לחשוף את עצמי לעוד גולשים בפוסטים מרובים, מצד שני פעם אחת וגמרנו. מה דעתכם, להמשיך ככה או כמו בהנ"ל?

 

ימי שלישי ארוכים היו לי בתקופה ההיא, קמים בחמש וחצי בבוקר וחוזרים בתשע וחצי וערב. דווקא בשל כך אלו היו הימים הטובים ביותר לקבוע סשן. היה לי את החופש לישון עד מאוחר ברביעי, ושאר דיירי הבית או שהיו ישנים או שנתנו לי את הספק לתירוץ שאני עייף בעצמי בשביל להיכנס לחדר ולהיסגר בו מהר מאוד אחרי שהגעתי.

בערך שלושה שבועות עברו מאז הפעם האחרונה בה הגשתי את עצמי לשירותה, אז התחלנו בכך שעניתי על כמה שאלות הכנה. גמירה אחרונה? לפני יומיים. אני משתדל להכין את עצמי ולהתאפק כדי שהשחרור (אם יבוא כזה) יהיה עוצמתי. רמת אנרגיה? אחרי מקלחת, לא עייף במיוחד למרות ההקדמה. תחתוני הלייטקס, כמה קל לשחק עם החבילה בתוכם? די קל, יש ריצ'רץ'. פה ליידי גילתה לי שהיא לא שומרת אף תמונה או וידאו שאני שולח לה. באפליקציה שבה אנו מתכתבים יש הגבלה על ההיסטוריה, והודעות ישנות נמחקות ללא אזהרה. זו הפתעה עבורי, מצד אחד נעימה כי היא עושה זאת משיקולי פרטיות של שנינו ומצד שני פחות כי המח שלי נמס במחשבה על האפשרות שהיא מאוננת בזמן שהיא צופה במעללי שוב שוב.

בכל מקרה, היום משיקולים פרגמטיים לא נשתמש בתחתוני הגומי כי הם דורשים תחזוקה שלאחר-מכן, ובדיוק התקלחתי, ו.. אני שולף את הקלישאה של "מה שלא הורג אותך מחזק אותך, ומה שכן הורג אותך מחזק את אמא". רבאק אני אוהב לייטקס אז למה לא להתעקש? ההומור השחור עובר גם באנגלית, אבל בלי תוצאות. היום נתחיל בשני הצעצועים האהובים על ליידי- הדילדו הכושי ומצבטי הפטמות.

את המצבטים אני מאתר תכף ומיד, ומצלם וידאו של דקה בו אני מרכיב אותם בזהירות. אחרי שהוא נשלח קיבלתי מחמאה מלייידי על הטכניקה. לא שאני עילוי בעינוי פטמות, אבל כן היתה לה הערכה לאיך שאני מוודא לא פעם שהן יציבות ולא בסיכון לנפילה מוקדמת, ושאני מערב את הידיים כמה שפחות- כמו התנהלות עם חתיכת בשר עדינה במסעדת יוקרה שרוצים לגעת בה כמה שפחות. השיחה זורמת בשמן שאני עוסק גם בהתקנת הדילדו למקומו. רק עכשיו אני מרשה לעצמי להינות מהתחושה של הזקפה הראשונה הרשמית של הסשן.

המשימה הבאה היתה לענוד את משקולת הביצים האימתנית (כחצי קילו). ליידי יודעת שאני לא אוהב את הצעצוע הזה, ואני מזכיר לה את המגבלה הכרוכה בו- רבע שעה לכל היותר. תקוותה הנסתרת התממשה בכך שהמשקולת לא הייתה קרובה אליי כלל וכלל, וכך מצאתי את עצמי אוחז בזוג ביצים אחר מסיליקון הנמצאות בקצהו של הדילדו בזמן שאני פוסע בחדר, מתכופף לחפש את המשקולת בתוך התיק, וחוזר לשבת על המיטה. כמה דקות לאחר מכן אחרי משיכות מחיצות וחצאי סיבובים של השק, המשקולת מוכנה לתצוגה. אני שולח מבט על בו רואים איך העור סביב הזין עצמו נמשך כלפי מטה- כאילו יש בבסיסו גומייה, ועוד תמונה מהפרונט בה רואים את המתיחה של השק ביתר פירוט.

ההוראה הבאה היתה להתחיל ולזיין את עצמי כנגד הדילדו. סדר המילים חשוב, אני אוחז את ביצי הסיליקון כאילו כדי לקבע את הדילדו במקומו ומזיז את האגן קדימה ואחורה בעודי עומד בחדר, בפרופיל לצילום הוידאו בתור התחלה, ועם רגל אחת למעלה על השולחן. ככה רואים גם את המשקולת, גם את הדילדו, וגם את אחד מהמצבטים באותו שוט נמוך. אחרי דקה כזו אני לוקח צעד אחורה ומשנה זווית- הפעם שתי הידיים על הדילדו והצילום מתבצע מקדימה. ברקע רק הדלת הלבנה של החדר, וכאשר אני מכופף מעט ברכיים כל החבילה נופלת מספיק נמוך בשביל להיות תלוייה מהגוף על רקע הדלת, והיא מתנדנדת קדימה ואחורה באגרסיביות שעושה לי סלט מהכימקילים שהמח משחרר. התנועתיות הרבה אינה פוסחת גם על הפטמות שמהן מרקדים המצבטים לכל כיוון. התחושה שם מרוכזת הרבה יותר, חם ודוקר.

אני ממשיך כך עד שליידי מוסרת שאצלה הטיימר מצפצף, ושעברו עשר דקות עם המשקולת ככה. אני עוצר את הזיון כשהיא אומרת שתכף היא תרשה לי להוריד אותה, רק שהיא רוצה שאתאר את התחושה עבורה. היא יודעת טוב מאוד שהיא לא יכולה לגדל זוג ביצים משלה (כי אני התחצפתי ככה אליה בפעם קודמת), אז כדאי שאפטפט בזמן שהיא צופה בוידאו אם אני רוצה להוריד את המשקולת ממני בלי סיבוכים נוספים. למזלי הרב הצלחתי במשימה ובזמן שאני פירקתי אותה קיבלתי טיזים נוספים על איך היא אוהבת לראות את הביצים רוקדות ככה באוויר. שלחתי לה עוד תמונה אחת של הפטמות שלי שאני יודע שהיא אוהבת לראות בסבל, ושתיים של המשקולת- אחת מיד לפני שהסרתי אותה ושיצאה מעולה- הפלאש גרם לזין, לשק האשכים, ולמשקולת ממש לזהור. השק עצמו שנעשה אדום-אדום והורידים בו בולטים בצבעם ובהתפרשותם לאורך כל השק יצרו זרימה יפה. התמונה השנייה של המשקולת, אחרי ההסרה, הייתה בצמוד לשק. זה בשביל הפרופורציה שליידי תוכל להבין דרך מה אני עובר בשביל לספק אותה. הקוטר הפנימי של הטבעת קטן באופן משמעותי הזהו של השק במצבו הרפוי. ליידי ניסתה לבטל את ההקשר וציינה שהיא הביאה ילד לעולם, אז אין לי על מה להתבכיין וששנינו בסדר. עם היגיון כזה אי אפשר להתווכח, אבל כמובן שזה נאמר בצחוק.

בזמן שהוקדש להתאוששות שוב היא מספרת לי מה היא אהבה לראות בסרטון שנשלח קודם- הקפיצות וההתנודדות, הצורה המתוחה. לא נותר לי אלא להסכים, ולפחד פחד אימים כשהיא מבטיחה שזה נכנס לרשימותיה תחת 'שימוש תכוף'. תמונות היא לא שומרת, אבל רשימות כן. איזה אוצר זה יכול להיות, לקרוא את יומניה. כאשר הגיעה ההוראה לחזור לעניינים היא לא הראתה שמץ של רחמים. עלי להחליף את המצבטים בין הפטמות- זה שעל ימין לשמאל ולהפך. אה, וכמובן שלהמשיך לזיין את הדילדו. זו הייתה משימה לשתי ידיים אז עברתי לכיסא וצילמתי בחשיקת שיניים מאיימת את הכאב שעבר בכל הגוף כאשר אחרי שני קיפוצים מלאם לאורכו של הדילדו שיחררתי את הלחץ משני המצבטים בו זמנית. גלים של כאב הדהדו בכל הגוף. ממש רעידה והתכווצות לא רצונית של שרירים, עד כדי כיפוף הגב קדימה כאילו מתוך רצון לחזור לתנוחה עוברית. נלחמתי לעלות חזרה ולא לתת זמן לדם לחזור לפטמות לפני שאני מרכיב אותן שוב מידיעה שהכאב יהיה לא פחות חמור אם לא אנצל ההזדמנות.

הוידאו נשלח, ובזמן שהוא נטען לרשת קיבלתי פרס על התנהגותי עד כה. ילדים טובים כמוני שעושים עבודה טובה בעיניה של ליידי זוכים לקחת את היד שלא עסוקה עם הדילדו ולעשות טיזינג עדין לזין עם קצות האצבעות. כשהיא קיבלה את הוידאו וצפתה בו הוא זכה בתואר 'האהוב עליה ביותר באופן החלטי'. ככל שאני מתאמץ אני נושא פירות וזה משמח אותי לאין שיעור, וככל שהסשן מתקדם אני נע יותר ויותר לעבר מצב קדמוני של רצונות, אבל הערות כאלה מקפייצות אותי ישר חזרה למישור מנטלי. כאילו היא קוראת אותי היא מחזירה אותי לקרקע ואל העונג של הגוף. עכשיו היא דורשת שאקח את הטבעות המחוברות למצבטים ואתן להן מתיחה קלה לרגע בודד. המתח שלהן היה נעים באופן מפתיע, כאשר שחררתי אותן ליפול על הגוף קיבלתי התקף PTSD (בצחוק כמובן). 

ככה עברו עוד כמה דקות כשאני על המיטה, מחליף ידיים בשליטה על קצב הזיון ועל תשומת הלב הניתנת לזין. אקורד הסיום של הסשן הגיע עם סט ההוראות האחרון. צעצוע שעוד לא השתמשנו בו יחדיו ושעניין את ליידי הוא הכוס המזוייף (Masturbator/pocket pussy). היא רצתה שאראה לה כיצד אני בוחר להשתמש בו. התיישבתי על המיטה וגיליתי כי עם כל המשחקים הדילדו הסתובב 180 מעלות אחורה וכי היה קשה לקום לחפש את הכוס ככה. עם קצת התנגדות הוא סובב חזרה לזווית המקורית. הפעלתי את הוידאו והתחלתי בלהרטיב את ידיי עם רוק ולמרוח אותו על פתח הכוס, הצגתי את הפתח לראווה, והצמדתי אותו לזקפה היוקדת לפגושו. הכניסה הייתה מעט טריקית, אך ברגע שחדרתי אליו נעמדתי בשביל להתקרב לעין המצלמה והתחלתי לאונן לאט- מתענג על המתנה שניתנה לי. דחפתי את עצמי לקצה הכוס, בשביל להראות איך הוא נמתח עליי. התיישבתי חזרה על קצה המיטה ותוך כדי אוננות רכבתי על הדילדו שלא יצא לרגע מתוכי מתחילת הערב. המצבטים קפצו בשמחה אופיינית. עצרתי מהר מאוד, כבר הרגשתי מוכן לגמור אך לא רציתי לעשות זאת עדיין, בטח מבלי פקודה.

אחרי שליידי צפתה בסרטון היא באמת החליטה שדי, מבלי שאמרתי דבר היא אישרה לי לגמור בפנים ולו רק שאמשיך לזיין את הדילדו בלי לעצור. זה הרגיש כאילו סיימתי מאמץ גופני אולימפי כשסיימתי, וכאילו אלי האולימפוס רצו להתבדח על חשבוני אחד מהמצבטים נפל בתנועת משיכה אחרונה. נשארתי לשכב משופד מאחורה ונוטף מקדימה. מתאושש תוך כדי שיחה עם הליידי. הכוס נראה כיפי (מסכים), המצבטים החזיקו מעמד יפה מאוד הפעם (המקלחת עזרה), והביצועים שלי היו מרשימים בהתחשב בכל הכאב שהיא דרשה (תודה תודה תודה). איחלנו אחד לשנייה לילה טוב מלאים בסימני קריאה, והתפניתי לנקיונות. ימי שלישי האלה, אכן פעמיים כי טוב.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י