חלק רביעי:
הוא רוכן לכיוונך את מביטה אחורה ורואה אותו, בדיוק כמו שדמיינת, הנוכחות שלו מרגשת אותך ותכף תשלים אותך. הוא מורה לך להסתכל קדימה, את מבצעת. מגיע מאחורייך מלטף ישבן, גב, שכמות ולופת צוואר. נותן לך ביטחון. את גונחת, תופס שיער, מושך לך את הראש אחורה ומלביש לך כיסוי עיניים.
- זוכרת שרכשתי לנו בברלין אזיקים שחורים כאלה עם ריח יקר של עור? אותם ואת כל שאר המכשירים סידרנו בקופסאה שלעיתים יוצאת לדרכה ומכריזה על סשן בפתח.
הצליל של הסטירה הראשונה על הישבן, העירה אותך ואז הגיע הכאב. השנייה הכאיבה קודם לצליל הסטירה. ואז כבר הפסקת לספור. גונחת כמו חיה, מופתעת, נהנית איך שהוא תופס לך בכוח את המתניים, מרים לך את הישבן, מוריד תחתונים באחת לכיוון הברכיים. והנה צליל מיצמוץ השפתיים מרטיבות אצבעות שחודרות וחופרות בך.
- אני מכיר את הכוס שלך כמו את האצבעות שלי שרוקדות לך על הדגדגן עד שתאמרי די, שאת צריכה להתמלא בי. אני אוהב לשאול אותך אם את נהנית כששתי אצבעות נכנסות, זזות באגרסיביות, דופקות ופולשות אותך. ויותר אני נהנה לשמוע אותך מבקשת שלא אפסיק.
הוא עוצר, שקט. את במנוחה, נושמת, נשענת לאחור וניצבת על הברכיים, שוב חוששת, מעדיפה לא לפגוש את המבט שלו, אבל רוצה להוריד את הכיסוי. הוא מגיש לך שפתיים, נשיקה קלה תופס ידיים וקושר מאחוריי הגב ושוב שתיקה. את מריחה אותו מסתובב סביב הטרף שאת ורגע אחרי שהבנת, הזין שלו כבר חודר את השפתיים שלך ונכנס עמוק לגרון שלך, נכנס ויוצא, משתמש בך. והנה הוא שוב מופיע, מוריד את כיסוי העיניים ולך לא נותר אלא להרים חצי מבט אליו, לראות איך הוא גונח כשהוא מזיין לך את הפנים, מורח את הזקפה שלו על הלחיים, על השפתיים, ושוב חזרה לתוך הגרון. דמעות ורוק.
- יום אחד אולי נרצה להפרד. יש המון סיבות לצורך להיות את או אני ולא אנחנו. הריגוש, החידוש, הכיבוש או הנישנוש. ואז עולה השאלה אם לפתוח את הזוגיות. את חיה אותי בכל מחשבה, והסינכרון מושלם. כנראה שלעולם אהיה שלך.