צליפה קלה של שרשרת הדסקית הבריחה את הפרפר ממקומו. הוא ביצע מספר תנועות כאוטיות באוויר ונחת על הקיר, אך היא לא הניחה לו אלא הפריחה אותו ממקום למקום, עד שלבסוף חמק החוצה מבעד לחלון הפתוח. היא סיננה קללה מבין שיניה, הסתובבה ובדלת עמד - עידן?! הקצין התמיר התמהמה רגעים מספר, לאחר מכן נכנס לחדר, כרע ברך לפניה ואמר: אנא, הרשי לי לתפוס את מקומו!

מבטו קרא עליה תיגר מעברו השני של השולחן, מבעד לאפלוליות הצמיגה של החדר. לא מיד היא נענתה לו - מבטה חלף בהיסוס על פני המסובים הגוהרים מעל לעצמות העוף שבצלחותיהם, פניהם בעלי הבעה של זכוכית וכלביהם שרועים לרגלי אדוניהם בסבלנות אינסופית - ממתינים.

למדתי לראות באמצעות עורי. כל תא ותא כאילו הצמיח אלפי ידיים זעירות שמיששו את האוויר מסביב. ניסיתי לקחת נשימה והבזק של כאב חד פילח את החזה. ריאותיי קורסות תחת משקל גופי, נכנעות לכוח המשיכה.