ואל תבין לא נכון, אני בכלל לא בכיינית ולא חלשה. יש לי משהו שאין להרבה אחרים, יש לי אותי. ואתה יודע כמה אני נדירה ומיוחדת? אני יחידה כזאת בכל העולם ויש לי את כל כולי רק לעצמי.
סטירה אחת, ועוד אחת, ואני לא אוהבת אותן, לא כי זה כואב, לא כי זה משפיל, אלא כי הן סתם, אין להן שום משמעות, כי אתה שותק וממשיך לעשות את כל הדברים שצריכים לעשות לפי הרשימה. אם רק היית יודע שמשפט אחד יכול לגעת בי יותר מכל ההשקעה הזאת שלך...
אתה רוצה לקחת, לדעת הכל, רוצה לחדור למקום בו רגל אנושית לא דרכה מעולם. אני מגנה בציפורניים, נושכת, בועטת, מעליבה, מתחמקת, לא נותנת. תעזוב אותי בשקט, טוב לי מאחורי החומות האלה. שקט ובטוח לי שם...
תודה