איך המצאתי את הויברטור
מאת Master F(אחר)
3 ביוני 2005
אזהרה: הספור עלול לפגוע ברגשותיהם של ירקות ובעלי חיים.
***
הכל התחיל בוקר אחד. בחפזון הבוקר, כמעט ולא הבחנתי בה, שוכבת פשוקת רגליים, עיניה נוצצות ומצפות.
הצצתי בשעון, בחושיי המחודדים קלטתי את הבעיה. הזמן קצר מלספקה, ולודמילה שלי, כשלא באה על סיפוקה, מצב רוחה משתנה לרעה והיא כרוח סערה, זועפת, רוטנת וחסרת מנוחה.
אודה ולא אבוש ויברטור דגם F001 לא הומצא לאחר עבודת פתוח מאומצת, לא חודשים של מחשבה, לא נסויים מתישים של אבות טפוס, פשוט הברקה של רגע!
הגשתי ללודמילה את הבננה, ובחיוך מנצח על פני יצאתי לדרכי, שומע את גניחותיה ההולכות ונחלשות.
ברם, עוד בערב הראשון חשתי שיש פה בעיה, עת התקשרה בבהילות ובקשה שבדרכי חזרה אעבור בשוק ואקנה 4-3 ק"ג בננות.
שעה שישבתי לצידה בחדר המיון, כשסטז'ר צעיר מנסה לדלות מתוכה שאריות בננה, היה מנוי וגמור עמדי לפתח את הדגם הבא.
הוא נולד בקושי, ואכן קושי הייתה מילת המפתח, לאחר הרכות הבלתי נסבלת של הבננה. F002 נבחר מבין עשרות מועמדים.
לא אשכח את הרגע הנפלא בו זינקתי מחדר העבודה ורצתי אל לודמילה שלי אוחז בידי את האוצר החדש: F002 קשה יותר, עמיד יותר, (במקרר כמעט שבוע!) עבה יותר, פשוט דגם מנצח! המלפפון.
פרצופה המתענג של לודמילה, גניחותיה הקולניות, הכתם המתרחב על הסדין, וכמובן, בקשתה התקיפה שאביא לה שמן זית ומלפפון נוסף, גרמו לי להבין - עליתי על קלף מנצח.
החופש שהעניק לי המלפפון, כשהותרתי אותו עם לודמילה לימים ארוכים ומענגים, היה משכר. הוא גם לא היה חמדן, וכשחזרתי תמיד החזיר לי אותה חייכנית, מסופקת וחביבה.
הרגשתי שנרקמת ביננו מערכת יחסים מדהימה של שותפות ועזרה הדדית, לודמילה, המלפפון ואני.
בלילות הייתי חולם על הכסף הרב שיזרום לכיסי כשאשיק את המלפפון בגרסתו המסחרית.
אויה, בעוד אני שרוי באופוריה, הענינים התחילו להשתבש. לודמילה שלי, שאינה מהמסתפקות במועט, החלה לדרוש יותר ויותר. ערב אחד, בשעה שהשתוללו להם יחדיו, נעלם המלפפון בתוכה.
שבעה שבועות לא אכלתי ולא שתיתי, רוכן אל שולחן השרטוט ומפתח את הדבר הבא. היה ברור לי שהפעם זה חייב להיות מוצר איכותי! קשה אבל עדיין גמיש. חלקלק ודומה לדבר האמיתי.
חיפשתי גם משהו שיהיה לו אורך חיים מספק, ובשלב האחרון של הפתוח בהברקה פתאומית החלטתי להוסיף לו גם רטט.
מרוצה מאב הטיפוס המשכתי ושכללתי הוספתי לו מעיין סנפיר מתנפנף לליטוף הדגדגן.
אחזתי בו בגאווה מרוצה וזורח כאב האוחז את בן זקוניו.
קשה אך גם גמיש.
רוטט ומפרפר במהירויות משתנות.
חלקלק ונעים.
הדבר המדהים ביותר - מאלץ אורגזמה אמיתי!
כש-F003 בידי רצתי במעלה המדרגות, וקורן מאושר, פתחתי את הדלת.
שם, במיטה, בדיוק כפי שהותרתי אותה לפני שבעה שבועות, בעצם לא בדיוק, שכבה לה לודמילה שלי ובין רגליה שיח מלפפונים עמוס פרי לעייפה.
אחרי הנתוח וסבוב מכירות בשוק הסיטונאי, חזרנו למעוננו, שם הצגתי לה בגאוה את F003. הסברתי את הוראות ההפעלה, הצגתי את כל השימושים והפיצ'רים.
לודמילה שתתה את דברי בצמא.
גבירותי ורבותיי הויברטור האולטימטיבי F003.
קשה יותר חזק יותר עמיד יותר טבעי יותר וגם רוטט.... ה ק ר פ י ו ן!
כמובן שהיה צריך להחזירו לאמבט אחרי השמוש, ולדאוג להאכילו אחת ליום, אך הוא החזיר אהבה ומילא את יעודו בדרך הטובה ביותר.
והריח... במקרה של לודמילה שלי, בנושא הריח היה רק שיפור.
כן, כמו שבטח חשבתם הבעיות באו מכוון בלתי צפוי... הקשקשים, שום שמפו לא עזר! ולמרות כל נסיונותי, לא נפתרה הבעיה.
בעודי שוקד על פתוח קרמים ותכשירים, מאחורי גבי נרקמה קנוניה. ערב אחד, כשסיימתי את עבודתי, היה מכתב מונח על שולחני.
"שלום יקירי,
החלטנו לעזוב אותך.
שלום ולא להתראות,
לודמילה ו-F003 הקרפיון."
***
הכל התחיל בוקר אחד. בחפזון הבוקר, כמעט ולא הבחנתי בה, שוכבת פשוקת רגליים, עיניה נוצצות ומצפות.
הצצתי בשעון, בחושיי המחודדים קלטתי את הבעיה. הזמן קצר מלספקה, ולודמילה שלי, כשלא באה על סיפוקה, מצב רוחה משתנה לרעה והיא כרוח סערה, זועפת, רוטנת וחסרת מנוחה.
אודה ולא אבוש ויברטור דגם F001 לא הומצא לאחר עבודת פתוח מאומצת, לא חודשים של מחשבה, לא נסויים מתישים של אבות טפוס, פשוט הברקה של רגע!
הגשתי ללודמילה את הבננה, ובחיוך מנצח על פני יצאתי לדרכי, שומע את גניחותיה ההולכות ונחלשות.
ברם, עוד בערב הראשון חשתי שיש פה בעיה, עת התקשרה בבהילות ובקשה שבדרכי חזרה אעבור בשוק ואקנה 4-3 ק"ג בננות.
שעה שישבתי לצידה בחדר המיון, כשסטז'ר צעיר מנסה לדלות מתוכה שאריות בננה, היה מנוי וגמור עמדי לפתח את הדגם הבא.
הוא נולד בקושי, ואכן קושי הייתה מילת המפתח, לאחר הרכות הבלתי נסבלת של הבננה. F002 נבחר מבין עשרות מועמדים.
לא אשכח את הרגע הנפלא בו זינקתי מחדר העבודה ורצתי אל לודמילה שלי אוחז בידי את האוצר החדש: F002 קשה יותר, עמיד יותר, (במקרר כמעט שבוע!) עבה יותר, פשוט דגם מנצח! המלפפון.
פרצופה המתענג של לודמילה, גניחותיה הקולניות, הכתם המתרחב על הסדין, וכמובן, בקשתה התקיפה שאביא לה שמן זית ומלפפון נוסף, גרמו לי להבין - עליתי על קלף מנצח.
החופש שהעניק לי המלפפון, כשהותרתי אותו עם לודמילה לימים ארוכים ומענגים, היה משכר. הוא גם לא היה חמדן, וכשחזרתי תמיד החזיר לי אותה חייכנית, מסופקת וחביבה.
הרגשתי שנרקמת ביננו מערכת יחסים מדהימה של שותפות ועזרה הדדית, לודמילה, המלפפון ואני.
בלילות הייתי חולם על הכסף הרב שיזרום לכיסי כשאשיק את המלפפון בגרסתו המסחרית.
אויה, בעוד אני שרוי באופוריה, הענינים התחילו להשתבש. לודמילה שלי, שאינה מהמסתפקות במועט, החלה לדרוש יותר ויותר. ערב אחד, בשעה שהשתוללו להם יחדיו, נעלם המלפפון בתוכה.
שבעה שבועות לא אכלתי ולא שתיתי, רוכן אל שולחן השרטוט ומפתח את הדבר הבא. היה ברור לי שהפעם זה חייב להיות מוצר איכותי! קשה אבל עדיין גמיש. חלקלק ודומה לדבר האמיתי.
חיפשתי גם משהו שיהיה לו אורך חיים מספק, ובשלב האחרון של הפתוח בהברקה פתאומית החלטתי להוסיף לו גם רטט.
מרוצה מאב הטיפוס המשכתי ושכללתי הוספתי לו מעיין סנפיר מתנפנף לליטוף הדגדגן.
אחזתי בו בגאווה מרוצה וזורח כאב האוחז את בן זקוניו.
קשה אך גם גמיש.
רוטט ומפרפר במהירויות משתנות.
חלקלק ונעים.
הדבר המדהים ביותר - מאלץ אורגזמה אמיתי!
כש-F003 בידי רצתי במעלה המדרגות, וקורן מאושר, פתחתי את הדלת.
שם, במיטה, בדיוק כפי שהותרתי אותה לפני שבעה שבועות, בעצם לא בדיוק, שכבה לה לודמילה שלי ובין רגליה שיח מלפפונים עמוס פרי לעייפה.
אחרי הנתוח וסבוב מכירות בשוק הסיטונאי, חזרנו למעוננו, שם הצגתי לה בגאוה את F003. הסברתי את הוראות ההפעלה, הצגתי את כל השימושים והפיצ'רים.
לודמילה שתתה את דברי בצמא.
גבירותי ורבותיי הויברטור האולטימטיבי F003.
קשה יותר חזק יותר עמיד יותר טבעי יותר וגם רוטט.... ה ק ר פ י ו ן!
כמובן שהיה צריך להחזירו לאמבט אחרי השמוש, ולדאוג להאכילו אחת ליום, אך הוא החזיר אהבה ומילא את יעודו בדרך הטובה ביותר.
והריח... במקרה של לודמילה שלי, בנושא הריח היה רק שיפור.
כן, כמו שבטח חשבתם הבעיות באו מכוון בלתי צפוי... הקשקשים, שום שמפו לא עזר! ולמרות כל נסיונותי, לא נפתרה הבעיה.
בעודי שוקד על פתוח קרמים ותכשירים, מאחורי גבי נרקמה קנוניה. ערב אחד, כשסיימתי את עבודתי, היה מכתב מונח על שולחני.
"שלום יקירי,
החלטנו לעזוב אותך.
שלום ולא להתראות,
לודמילה ו-F003 הקרפיון."
