כלוב להשכיר!

כלוב להשכיר!

בעמק שחור בין כרמים ושדות.
עומד כלוב בן חמש מאות קומות ובלוג.
ומי גר בכלוב??

בקומה הראשונה שולטת אדומה.
כל היום בביתה מחכה לנשלט שיעשה עבודתה.
היא כל-כך שולטת שקשה לה ללכת.

בקומה השניה גרה נשלטת מתחלפת,
עדיין לא החליטה אם כורעת או קושרת.

בקומה השלישית חתולה מינית, מגונדרת.
על צוואר יש לה קולר לתפארת.

בקומה הרביעית גרה טרנסדנג'רית.
בשמחה ונחת ביצים מפצחת.

ובקומה החמישית גר מר עכבר השולט.
אך לפני שבוע ארז חפציו ונסע.
איש אינו יודע לאן ומדוע.

כתבו דיירי המגדל שלט,
תקעו מסמר מעל לדלת,
וקבעו שלט בקיר:
כלוב להשכיר.

והנה בשבילים ,בדרכים, בכבישים -
על 2, על 4, על 6 או גחון מרייר
אל הבית באים דיירים חדשים.

ראשונה באה על 4, שפחה,
לקומה חמישית עולה,
קוראת את השלט.
פותחת את הדלת,
עומדת בפנים ומסתכלת.

באים מכל הדירות השכנים, עומדים מסביב, מסבירים לה פנים:
-הנאים הכלובים בעיניך? - נאים.
- הנאה השוט בעיניך? - נאה.
הנאה הקולר בעיניך? -נאה.
אם כן כרעי איתנו השפחה!
- לא ,לא אכרע.
-למה?

אומרת השפחה: השכנים אינם טובים בעיני.
אני השפחה אגור בבית אחד עם שולטת אדומה?
כל היום על נשלטיה עומדת,
מרוב דילדוס קשה לה ללכת!
נעלבה השולטת, והשפחה הלכה לה.

הלכה השפחה ובאה הכלבה.
חיש מהר מקשקשת לקומה אחרונה.
קוראה את השלט, פותחת הדלת,
עומדת בפנים ומסתכלת.

באים מכל דירות השכנים,
עומדים סביב, מסבירים לה פנים:
-הנאים התאים בעיניך? - נאים.
-הנאה המרתף בעיניך? -נאה.
הנאה הבלוג בעניך? - נאה.
_ אם כן ללקי אותנו, כלבה!
- לא לא אלקק.
-למה?
השכנים אינם טובים בעיני.
איך אשב פה, כלבה מלקקת כפות רגליים, עם נשלטת מתחלפת?
שיום אחד מלקקת וביום למחרת קושרת.
מה לקח ילמדו גוריי?
נעלבה המתחלפת, והכלבה הלכה לה.

הלכה הכלבה בא הדינוזאור.
קרא את השלט "דירה להשכיר".
ואחרי שקרא את השלט, התגלגל ועלה ופתח את הדלת.
עומד ומביט בעיניו הקטנות בכתלים, בתקרה ובחלונות.
באים מכל הדירות השכנים,עומדים סביבו, כורעים ומסבירים לו פנים:
- הנאה הכלוב בעיניך? - נאה.
- הנאה המטבח בעיניך?
- נאה המטבח, אף כי מאוד מלוכלך!
- הנאה המסדרון בעיניך? - נאה.
אם כן ,שב אינו!
- לא לא אשב.
-למה?
- השכנים אינם טובים בעיני,
איך אשב אני דינוזאור ,
שולט בן שולטים מימי בראשית,
בכפיפה אחת עם חתולה מינית שקרנית!
לא נאה לי ולא יאה לי.

קראו השכנים:
לך, לך לך דינוזאור!
גם לנו לא נאה ולא יאה!
הלך הדינוזאור. בא המלך.
מסתכל המלך על השפחה הכנועה,
עולה המלך לקומה אחרונה.
קורא את השלט, פותח את הדלת,
מסתכל בכלוב, בכתלים, בתקרה...

באים מכל הדירות השכנים, עומדים מסביבו ,מסבירים לו פנים:
- הנאים התאים בעיניך? - נאים
- הנאה הכלוב העיניך? - נאה.
אם כן שב אתנו!
- לא ,אל אשב. השכנים אינם טובים בעיני.
איך אשב בשלווה ובנחת.
וטרנסג'נדרית עם סטרפאון תקוע בתחת.
עולה קול זעקתה עד לב השמיים, איום ונורא, מחריש אוזניים.
ואזני רגילות לקולות אחרים, רק לכלבות ושוטים.
נעלבה הטרנסג'נדרית, והמלך הלך לו.

הלך המלך, באה הוונילית.
חיש קל עלתה לקומה אחרונה.
קוראת את השלט, פותחת הדלת, עומדת בפנים ומסתכלת.
באים אליה כל השכנים, עומדים מסביבה, מסבירים לה פנים:
-הנאים התאים בעיניך?
- התאים צרים.
- הנאה השוט בעיניך?
- נאה השוט, אך אינו לצורך.
- הנאה המסדרון בעיניך?
- מרובה בו הצל, המסדרון אפל.
ובכן לא תשבי אתנו?
אשב ואשב בחפץ לב, כי השכנים טובים בעיני:

שולטת אדומה- עקבים על נשלטים במיטה,
נשלטת מתחלפת- יפהפיה,
החתולה המינית- כל כך נקייה,
והטרנסג'נדרית בעלת ביצים, יודעת לחיות חיים עליזים.
רואה אני כי נוכל לחיות ביחד בחברה טובה, בשלום ובנחת.

שכרה הוונילית את הכלוב,
יום- יום מקשיבה היא בחדרה,
לכל הרעשים מהכלובים השכנים!
כך בעמק שחור בין כרמים ושדות,
עומד כלוב בן חמש מאות קומות.
ובכלוב גרים עד היום,
שכנים טובים חיי -שלום.