מה? מה הוא עושה פה למטה? זה המקום שלי. הוא במקום שלי. והוא מלקק לה, אני אמור לעשות את זה. מה פספסתי? מה הולך כאן? רגע, רגע, בוא ניקח אוויר, שתי נשימות, ונעשה הערכת מצב שקטה. את השולחן אני מכיר, לא השתנה כלום. השולחן אותו שולחן, יפה. אני מסתכל למטה, כן, אין ספק, זה הוא.

כיוון שהוגדרתי כאן ע"י גורמים מסוימים כלא שפוי, אני מרשה לעצמי לפצוח כאן בפנטזיה מטורפת באופן מיוחד. אני מזמין את כולם, שפויים יותר או פחות, להצטרף ולבנות יחד איתי את העולם שאני לפחות הייתי חולם לחיות בו, העולם האמיתי.