שלא יגמר לעולם – בהערצה ל MISTRESSS חלק ראשון מתוך שלושה (לא מבטיח את השאר) לאחר 8 ימי "חרות" מאונס עקב חופשת החג קיבלתי את ההנחיות בטלפון "תעבור דרך הירקן ותקנה מלפפונים, גזרים ...." פקדה "וגם בקבוק קולה" המחשבות על הלילה הזה שאר ירקות כדברי ההגדה של פסח העלו את יצריי.

יום שטוף שמש, אחרי הצהריים, אין שעה יפה מזאת לשנת היופי של מלכתי האצילית. עבדה הנאמן, ערום כביום היוולדו מפאת קדושת המקום, זוחל חרישית ומשרבב ראשו מתחת לשמיכה, נושם עמוק לתוכו את ריח רגליה הזכות, ומנשק קלות את רגלה הימנית שלצידו.

בהמתנה – נכתב בהשראתה של MISTRESSS Mistresss אומר/ת: למה אתה שותק? העבד ר אומר/ת: מחכה מלכה יפה שלי העבד ר אומר/ת: היית עסוקה Mistresss אומר/ת: אני יכולה לעשות 2 דברים בו זמנית - זוכר?

דודי שלח ידו מן-החור ומעי המו עליו שיר השירים, פרק ה' 4. מוקדש בהערצה למלכתי הנכספת MISTRESSS ונכתב בהשראתה

סיבות שלא לענין גרמו למלכתי המופלאה להיות במצב רוח רע היום, קורה. ומסתבר, שבתכונותיה העילאיות עדיין מסתתרות אי אלו תכונות של אישה, כן, כמו של אישה רגילה, וכשיש מצב רוח נורא יש מספר תרופות לנושא, אחד מהן – קניות! ומה אוהבת אישה לקנות? נכון, נעליים! (יהלומים הן אוהבות לקבל...)

"מה נשתנה הסשיין הזה מכל הסשנים?" כמאמר חג העבדות הממשמש ובא עלינו לרעה. כבר בתחילתו של הסשיין האוירה היתה שונה, האור בחדר שרגיל להיות חשוך באותם ימי שלישי, מצב רוחה של מלכתי היה שונה מהרגיל ואפילו הגעתי היתה שונה מתמיד.