היום אני נוסעת לאלפים גבירתי והכל שם לבן ומרגיע. וגם שם, בשקט המופתי, טובלת בפתיתי שלג לבנים, אני אחשוב עלייך, למרות שאת אי שם בקוניטיקט . גם כשאת שם את בליבי. אני אדמיין את הלילות שלא היו ואת הימים שלא יהיו. אני תוהה אם כבר מצאת אהובה חדשה.