אישה יפה ,רכה ,ענוגה גופה הצחור עקוד אל עץ שחור נושמת עמוקות ,נאנחת קלות נירעדת קימעה משפילה מבטה בכניעה לשמע פקודת אדונה

תאריך 15.8.2006 בית קברות , מחוז קרונדל ד. אפריקה מביט נכוחה מצבה חקוקה באבן מחייך במר לענה מוחה ליחת דימעה עוצר געגועים מלכת מפנים נדירות של רגש רגע נוגה עירוב זיכרונות היתיחדות רוגשת שלווה פסטורלית ציוץ חרישי מבעל כנף חולפת עלים נושרים מעצי שלכת שאלות ללא מענה תשובות מלאי קשב

בלילה שלפני הטיסה חזרה לארץ , החליטו ידידותיי ,סנדי,פולה, ויאסמין לקחת אותי לבלות כפי שהבטיחו.....והם לקחו אותי.. ל-"zoo"...מקום פרטי , שנועד לקהילת בדס"מ מקומית.

היבטתי בגופך , המיוסר והדואב והאזנתי, לאנחותייך החרישיות הפנמתי , יפתי.. היתבוננתי בעינייך , הדומעות מכאב וחשתי, את הניצוץ שבמבטך... הבנתי , יקירתי

שכתבתי על מרחבים ירוקים... על שדות פתוחים...הרים קסומים שמיים נקיים....ופסטורליות של פסטל חשבתי...על לבנון , שם לחמתי בעבר ושם נחשפתי , לטבע העשיר והמדהים של ארץ זו....ובנשימה אחד הוסיף.. את ישובי הצפון הניפלאים , היערות המדהימים..הנחלים..והעמקים..

" היי על בהונות אצבעותייך " ..פקדתי בקול רם " כן מאסטר.." מיתנשפת ,ונושפת...כשהיא עומדת על בהונותיה ,במאמץ לשמור על שיווי המישקל ידיה מאחורי עורפה , כשגופה מתוח .ומבליט את עצמות צלעותיה...מעל לביטנה השטוחה....