"היי! מה העניינים? איזה כייף לראות אותך פה.... האמת, חשבתי על השיחה הקודמת שלנו הרבה, הייתי חייב להחמיא לך... לא, באמת, עבר הרבה מאוד זמן מאז שנהניתי לדבר ככה. אז מה, יום נחמד? יופי, אני ממש שמח שנהנית. מה? המשפחה שלי? למה זה טוב לדבר על המשפחה שלי? אמרתי לך, נושא כאוב.

איך מקיאים ריקנות? לאט לאט, התחושה הבסיסית של ה"יהיה בסדר, הכל קטן עלייך", מוסרת מהחיים שלי כאילו היתה גידול סרטני בידיו של רופא מנתח יעיל. כשאדם יושב מול המקלדת, גם אם הוא נכנס למקומות מפחידים הוא לוקח בתור הנחת עבודה שהוא יכול לצאת מהם בכל רגע נתון, שהוא שולט במחשב, ולא המחשב