היום אני עולה לירושלים. אני עולה כדי לראות את ויקי, אבל עדיין לא יודע מה בדיוק אני אומר לה. דבר ראשון, וזה בטוח אני אשאל אותה מה מצב הרגליים.

הלכתי למסיבה- אימא, ודבריך נגנו כל הזמן באזני אז לא שתיתי- אימא, והרגשתי גאה מאוד בעצמי. "אל תשתה- בן" תמיד אומרת אימא, "חזור הביתה בשלום", אז למרות שאחרים הציעו לי, אימא, שתיתי קולה במקום. אני יודע שתמיד צדקת אימא ושעשיתי את הדבר הנכון.