אם הייתי אמיצה מספיק, אולי הייתי מפרסמת את הפוסט הזה בפייסבוק שלי. אולי יום אחד. רציתי לכתוב אותו אז, לפני כמה חודשים, אחרי שסיימתי לקרוא את הכרך השני של "50 גוונים של אפור" והחלטתי לוותר על השלישי.

הייתה מישהי שכתבה באיזה פורום שהיא מצטערת שכבר לא מתקיימים דיונים בפורומים, שכולם החליטו לפתוח בלוגים אישיים ושם לחלוק את מה שעובר עליהם. ומכיון שאין לי כוונה לפתוח בלוג אישי פה על רחשי ליבי, ויומני היקר מתנהל לו במקום אחר – החלטתי לפרגן לה בהודעה בפורום.