israelislave
|
לפני 5 שנים •
13 ביולי 2019
פוליאמוריה - האין זה "קוקולדינג" בכפייה וניצול רגש
ואסביר
לדעתי - ולדעתי בלבד - דעה המבוססת על נסיון חיים ארוך מאד. למצא אהבת אמת, מאד מאד קשה. למצא אהבת אמת שבה שני בני הזוג יכולים לאהוב זו את זה ובכל זאת יכולים לפרגן בהדדיות שכל אחד ואחת מהם יקיימו מערכות יחסים מלאות עם צד שלישי, הריון עם צד שלישי, משקי בית משותפים וכו'............ לי נשמע כמו מדע בדיוני - כמובן, כשם שציינתי בתחילת דבריי, בפירגון ועידוד של שני הצדדים. לי זה יותר נשמע כמו "אני החלטתי להיות פוליאמורי\ת ומצדי גם את\ה יכול\ה לעשות את אותו הדבר" ומאידך, בן\בת זוג שמוכנים לקבל את הסטירה הזו בידיעה שאם לא ישתפו פעולה ממש אקטיבית, קרי להעמיד פני - מרוצה - ו"נאור" מול החברה היוזמ\ת ינטשו אותו. דעתכם? |
|
|
hrgiger
|
לפני 5 שנים •
13 ביולי 2019
אני מניחה שבחלק מהמקרים אתה אכן צודק בהנחת הבסיס שלך בה צד אחד רוצה והשני "מצטרף" כדי לשמור על הקשר. אבל אני לא רואה (בהכרח) כפייה, יכול להיות שזה פשוט משהו שצד אחד זקוק לו והצד השני מוכן להקריב בידיעה ובחירה מלאה.
מה שאני רוצה לציין זה שיש לא מעט מערכות יחסים שמתחילות בין שני אנשים שמגדירים את עצמם כלא מונוגומים, כך שזה לא בהכרח שצד אחד מצטרף. דבר נוסף שאני רוצה להגיד - אני לא "בחרתי" להיות לא מונוגמית כמו שלא "בחרתי" להיות נמוכה. נכון, אני יכולה לבחור שלא לפעול לפי הנטייה שלי, אבל אני לא יכולה שלא להרגיש ולדעת שאלו הצרכים שלי. |
|
|
איה74
|
לפני 5 שנים •
13 ביולי 2019
בשביל להיות פוליאמורי, באמת פוליאמורי, צריך להתחיל בלאהוב את הפרטנר שלך.
אפשר להיות במערכות יחסים מקובלות חברתית, מקובלות עד כדי כך שהחברה נותנת להן תוקף חוקי ועדיין לא יתקיים בהם אפילו גרם אחד של אהבה. יש הרבה גירסאות לאנשים שעוקפים את הכפייה המונוגמית שכפו על עצמם. ניאוף, don't ask don'r tell, שתיקה בהסכמה. זה שאדם מקיים כמה מערכות יחסים לא הופך את זה לפוליאמוריה. ומי שנשאר במערכת יחסים פוגענית כדי להתפס כנאור....רחמיי....זה כל מה שנשאר לי להגיד. |
|
|
דרקן ראהל(נשלט){מית}
|
לפני 5 שנים •
13 ביולי 2019
Re: פוליאמוריה - האין זה "קוקולדינג" בכפייה וניצול israelislave כתב/ה: ואסביר
לדעתי - ולדעתי בלבד - דעה המבוססת על נסיון חיים ארוך מאד. למצא אהבת אמת, מאד מאד קשה. למצא אהבת אמת שבה שני בני הזוג יכולים לאהוב זו את זה ובכל זאת יכולים לפרגן בהדדיות שכל אחד ואחת מהם יקיימו מערכות יחסים מלאות עם צד שלישי, הריון עם צד שלישי, משקי בית משותפים וכו'............ לי נשמע כמו מדע בדיוני - כמובן, כשם שציינתי בתחילת דבריי, בפירגון ועידוד של שני הצדדים. לי זה יותר נשמע כמו "אני החלטתי להיות פוליאמורי\ת ומצדי גם את\ה יכול\ה לעשות את אותו הדבר" ומאידך, בן\בת זוג שמוכנים לקבל את הסטירה הזו בידיעה שאם לא ישתפו פעולה ממש אקטיבית, קרי להעמיד פני - מרוצה - ו"נאור" מול החברה היוזמ\ת ינטשו אותו. דעתכם? תראה, קוקולדינג זה בטח לא. אין פה אלמנטים של השפלה, הבנזוג לא בחדר המיטות, פשוט לא (אגב, המונח בכלל מוזר לנשים). זה לא פטיש. יכול מאוד להיות שיש אנשים כאלה, אבל זה לא ייקרא פוליאמוריה. גם הריון או קיום משק בית זה מאוד יוצא דופן. אשתי חברה בהרבה קבוצות פוליאמוריות, מעבירה שיחות על פוליאמוריה וכיוצא באלה. עד עכשיו, שמעתי ממנה רק על מקרה אחד של שלישייה שחיה יחד, והיא לא נתקלה עדיין בילדים/משק בית עם שני בני זוג שונים. אני יכול לספר רק על שלי. אשתי ידעה שאני מעוניין בגבר בחיי, שזה צורך שלי. וכל עוד היא אמרה לא, לא עשיתי כלום. לא לחצתי, לא שכנעתי, לא אמרתי לה שיהיה לה טוב, כלום. רק פעם בחצי שנה-שנה הזכרתי שיש לי רצון כזה, וזהו. רק כשהיא באה ואמרה "אני רוצה לנסות" התחלנו. ולמיטב ידיעתי, שנינו מאושרים. אגב, לא התייחסת לצד השלישי. כלומר, שכחת לשאול אם הבנזוג הנוסף הוא "באמת פוליאמורי". שוב, אעיד רק על עצמי, ואומר שזה לגמרי עובד גם לבנזוג שלי (לאשתי כרגע אין מישהו קבוע; היו, והיא מחפשת" כן, בוודאות אומר שיש מקרים א-סימטריים, שאחד נכנע לשני. ובוודאות יש זוגות בהם זה הכי הדדי שיש. אין לי מושג מה יותר נפוץ, ואני ממש בספק שיש נתונים אמפיריים. לכן, לא אעשה שום ניסיון לקבוע מה השכיח. הכי חשוב בעיניי זה לזכור שאין פה שום תרופת קסם, שום תגלית. זה נכון למי שזה נכון לו, ואני מעריך (לגמרי דעה, שום בסיס אובייקטיבי) שזה נכון לחלק קטן (יחסית) באוכלוסייה. לבסוף, שמישהו יסביר לי איך המילה "לפרגן" נכנסה לעניין. מילה לא מתאימה וקצת דוחה, בעיניי. אבקש גם מאשתי לקרוא ולהגיב |
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 5 שנים •
14 ביולי 2019
איך אין פה השפלה
כשזה נעשה באופן חד צדדי?
ותראו לי מצב שבו זה הדדי... תמיד יהיה זה שבא עם הרעיון והצד השני, שכבר מושקעת במערכת היחסים מקבלת את זה בעל כורחה, מעדיפה לשמר ולא לפרק. זה פוגע כי את לבד לא מספיקה וצריך עוד כדי לשבוע. במצב הקלאסי בן/בת הזוג יקריבו מעצמם ויפרגנו זוגיות נוספת וזאת כדי לא להפגע או להנטש. |
|
|
שולגין(שולט)
|
לפני 5 שנים •
14 ביולי 2019
קודם בוכים על זה שאנשים לא מקבלים בדסמ כנטיה מינית לגיטימית ואז נכנסים בפוליאמורים ושוללים את הלגיטימיות שלהם. מקסים.
|
|
|
|
hrgiger
|
לפני 5 שנים •
14 ביולי 2019
זה לא השפלה כי לא בהכרח יש שם את ההקטנה, את ביטול הערך ואת פחיתות הכבוד שמלווים השפלה. ולא, לא *תמיד* יש את "זה שבא עם הרעיון", הרבה מאוד פעמים זאת מסקנה שמגיעים אליה יחד, מתוך הקשר. ועם הזמן, קיימים יותר ויותר קשרים שמלכתחילה מתחילים בין שניים שמגדירים את עצמם כלא מונוגמיים.
ובנימה אישית - אני מנהלת קשרים לא מונוגמיים מגיל 20 בצורה "מוגדרת" וגם לפני כן (כשעוד לא ידעתי כלום על שום דבר) עשיתי זאת בצורה לא מוגדרת. אף פעם לא בגדתי, תמיד הייתה שקיפות ותמיד נתתי את מלוא הכבוד למי שאיתי. למרות כל הקשיים, בן זוגי (שאני הקשר הלא מונגמי הראשון שלו) הוא האדם הכי חשוב בחיים שלי בשש השנים האחרונות ואני מקריבה המון ואקריב יותר על מנת לשמר ולשפר את הקשר. אבל וזה אבל חשוב - אני לא אקריב את עצמי ואת המהות שלי. גם כי אני לא מוכנה לזה וגם כי הוא לא היה רוצה בזה. |
|
|
Chimaera
|
לפני 5 שנים •
14 ביולי 2019
במידה והצד שלא מטעים לו באמת לא מעוניין הוא צריך לקום וללכת... שהצד הפולימורי יחליט אם הוא רוצה לסבול בשביל היחסים או לפרק את החבילה.
נ. ב. יש המון מצבים הדדיים שאני מכיר.. והמעט שזה הגיע מצד אחד, נעשה בצורה עדינה ולא בכפייה אילה בליבון הבעיה והפתרון שלה |
|
|
ArchAngel(שולטת)
|
לפני 5 שנים •
14 ביולי 2019
הקהילה הזו רק מתיימרת להיות פתוחה מינית. ככל שאני נמצאת יותר בכלוב כך אני רואה שהבדס"מי ההמוצע לא שונה מהונילי הממוצע בקביעותיו השפוטיות לגבי סגנונות חיים/מין/שליטה שספק אם הוא אי פעם בעצמו חוה.
אולי יש לך ניסיון חיים ארוך, אבל ניכר מהכתוב שלא התנסת בשום שלב בחיים הארוכים האלו בפוליאמוריה. אולי היית בקשר נצלני כלשהו שאתה מניח שקוראים לו "פוליאמוריה" אבל אם היה לך מספיק אכפת מהנושא יכולת לעשות גוגל על המונח ולגלות בשנייה וחצי שזו ממש לא ההגדרה לקשר כזה. אתה לחלוטין לא מבין מה זו פוליאמוריה, ובמקום באמת לשמוע מה היא, יש לך קביעה כל כך נחרצת (ומאוד שגויה) לגביה. ולא, לכתוב לפני מניפסט נחרץ ומזלזל כזה "לדעתי" ולקנח אותם ב"דעתכם?" לא באמת הופך אותו לשיח פתוח ומפרה שבו אנשים מרגישים בנוח לשתף. פוליאמורי שנכנס ל"דיון" הזה, מתחיל מנקודת פתיחה של תחושה של מתקפה על אורח החיים שלו, שהוא צריך להצדיק את עצמו בפניך ולהתעכב על להסביר למה הקשר שלו לגיטימי במקום באמת לספר על מה היא פוליאמוריה בשבילו ואיזה תהליכים הוא עבר בה. אבל כל זה מאמץ שווא, כמובן. כי זה לא שאתה באמת רוצה להשתכנע אחרת ולקבל זווית השקפה אחרת. מהיכרות עם איתך מ"דיונים" קודמים (ורבים במספר!), מעולם לא קיבלת שום אורח חיים ששונה משלך. אם יש לך קביעה שסגנון מסוים הוא "לא בסדר" גם ממצאים אובייקטיביים מגובים במחקרים לא מזיזים אותך מהעמדה שלך ולו במילימטר אחר. סביר להניח שאתה לא באמת רוצה לשמוע מה דעתם של פוליאמורים בכדי להבין את החוויה הפוליאמורית אלא מחכה לתגובותם בשביל לפסול את חוויתם, לנסות לכפות עליהם את ההשקפה שלך על מוסריות ולגרום להם להרגיש רע עם עצמם באיזו טענה מפוצצת שהם גורמים "לשקיעת המערב" או כל מונח אחר שהשתמשת בו פעמים רבות בשביל לתאר קבוצות שהפשע היחיד שלהם הוא שאתה לא מסכים עם אורח חייהם. אז לא, פוליאמוריה היא לא "פרגון", היא לא כוללת מרכיבים של השפלה, היא לא קביעה חד-צדדית, היא לא נעשת בכפיה וניצול, אין קשר בינה לבין "הריון מצד שלישי" (זה בכלל הורות נקרא משותפת, וגם זאת לא השפלה ולא משהו שנעשה בדר"כ על ידי זוג שכבר יש לו ילדים ופתאום משעמם לו אלא כאלו שלא יכולים או רוצים להיכנס להריון מכל סיבה והם שוקלים את זה בכובד ראש). אף אחד לא עושה את זה בשביל להיחשב "נאור" או "טרנדי" בעיני החברה, רוב החברה לא מקבלת יחסים פוליאמוריים ולא רואה אותם בעין יפה. זה שזוג נמצא בקשר מונוגמי לא אומר שהם נעלים על פוליאמורים בשום צורה ודרך, שאהבה שלהם היא "מוסרית" יותר, ובהרבה פעמים זה דווקא בדיוק ההפך. כי בעוד פוליאמורים כנים, מגיעים להחלטה משותפת וקובעים גבולות של מותר ואסור בכל קשר מחדש בדיוק בגלל שהם באמת אוהבים את בן הזוג ואכפת להם מאיך שהוא ירגיש עם זה- יש מונוגמים רבים שלא אכפת מה ירגיש בן הזוג, וכל מה שפוליאמורים עושים בהסכמה ורצון הם גם עושים אבל מאחורי הגב תוך כדי בגידה, שקרים ומרמה וזה שעל פני השטח הם זוג לא אומר שהם נאמנים, מוסריים או אוהבים בשיט. מונוגמים שבוגדים הם האנשים שמנצלים רגשית את בן הזוג שנתן בהם אמון, הם אלו שעושים קביעות חד-צדדיות של "אני החלטתי לפעול ככה" ולעומת פוליאמורים הם בצביעות לא היו רוצים שבני הזוג שלהם יעשו את אותו דבר, ולכן גם לא מיידעים אותם בשביל שלא תהיה להם זכות בחירה "לעשות אותו דבר" או לבחור לקום וללכת. מונוגמים שלא באמת מחוברים לאורח חיים מונוגמי הם האנשים שמנסים לצאת "נאורים" בעיניי החברה, שרובה, בטוחה שמונוגמיה היא הדרך היחידה לחוות קשרים רומנטיים וכל מה ששונה ממנה זה עיוות מוסרי שרחוק מנאורות. קשרים מונוגמים לא מתאימים לכולם, זאת עובדה. בדיוק כפי שקשרים הטרוסקסואלים או ונילים לא מתאימים לכולם. בדס"מי בקשר ונילי יהיה אומלל, הומו בקשר הטרו יהיה אומלל וככה גם פוליאמורי בקשר מונוגמי (וכמובן גם ההפך) והם רק יחפשו דרך מילוט/למלא חסכים מהקשר ע"י בגידות או דרכי פעולה אחרות. אז כשאנשים מנסים לשלול לגטימיות מפוליאמוריה הם לא הופכים את החברה למוסרית או שומרים על הרומנטיקה ועל "אהבת האמת" אלא מכשירים מכשירים בגידות של אנשים שיקלעו לקשרים שלא מתאימים להם בעקבות פחד משיפוטיות כלפיהם. "אהבת אמת" שאתה מדבר עליה תיתכן רק בקשר שמתאים לאדם וממלא את צרכיו, לא בקשר שבו הוא מרגיש שהוא צריך להתאים לנורמה כלשהי שלא תואמת את נטיותיו. נ.ב אני בעצמי מונוגמית. אני פשוט נגד שיפוטיות. |
|
|
|
דרקן ראהל(נשלט){מית}
|
לפני 5 שנים •
14 ביולי 2019
Re: איך אין פה השפלה פניקס סגולה כתב/ה: כשזה נעשה באופן חד צדדי?
ותראו לי מצב שבו זה הדדי... תמיד יהיה זה שבא עם הרעיון והצד השני, שכבר מושקעת במערכת היחסים מקבלת את זה בעל כורחה, מעדיפה לשמר ולא לפרק. זה פוגע כי את לבד לא מספיקה וצריך עוד כדי לשבוע. במצב הקלאסי בן/בת הזוג יקריבו מעצמם ויפרגנו זוגיות נוספת וזאת כדי לא להפגע או להנטש. מצבים כמו שאת מתארת קיימים בהחלט. ואני לגמרי מבין שמי שנמצא תחת כזה לחץ ייפגע. ויש מקרים בהם זה לא בא עם לחץ, ויש מקרים בהם זה הכי הדדי, ולא בא מצד אחד. וכמו שאמרה גייגר, יש מערכות שנוצרות ככה מראש. לגבי "לשבוע" - רוב הפוליאמורים אומרים כי הם מרגישים רצון לאהוב עוד, להרחיב ולהוסיף, ולא על חווית חוסר. אחרים מסבירים כי בן/בת הזוג שלהם נפלאים, אבל יש צרכים שלא נענים, ואלה בכלל לא חייבים להיות מיניים. אלה מסבירים שפוליאמוריה אפשרה להם להפסיק לדרוש את הבלתי אפשרי מהבן/בת זוג הראשיים, ושיפרה מאוד את מה שכן משותף. ארכאיינג'ל, מסכים איתך כמעט לחלוטין. ספציפית, אני חושש שדווקא יש מי שמנסים בגלל טרנדיות. כשהייתי בתיכון, להגיד "אני בי - סקסואל" היה נורא In. אז כולם היו בי. כששאלתי את חבריי הבנים אם פעם אוננו על סקס עם גבר, הם נהיו פתאום קצת פחות בי. אין מה לעשות, אנשים מחפשים את הדרך ה"נכונה" ובהרבה מקרים מעתיקים את מה שנכון לאחרים, בלי לבחון אם זה נכון להם. וחידוד חשוב - פתיחות למיניות של האחר, לשונה, יכולה להיחשב כנאורות, בעיניי. אולי גם המוכנות לחקור ולהתנסות היא מדד לנאורות. להיות בעל נטייה מסויימת, פטיש כלשהו, ווטאבר, זה לא נאורות. חסרים גייז גזענים? חסרים בדסמים אם דעות קדומות על טרנסים? א-מונוגמיים שתופסים תחת על מונגמיים? אישה שאוהבת אנאלי נאורה יותר ממישהי שלא? |
|
|