MyLexicon
|
לפני 3 שנים •
11 ביוני 2021
חיים בדסמים מוחלטים
שאלה פתוחה:
האם אלה שחיים את הבדסמ שלהם בקיצוניות מסויימת (וכל אחד יבחר לעצמו מה "קיצוני") - הן מבחינת האקטים והן מבחינת יחסי השליטה ביום יום - הם אנשים שהולכים עם האופי הפנימי שלהם באומץ והם ראויים להערכה, או שבעצם מדובר באנשים חלשים שאיבדו שליטה וקשר למציאות נורמטיבית הגיונית? כן, אני יודע שזה אישי ובכל זאת, דעתכם. |
|
|
ScatNerd
|
לפני 3 שנים •
11 ביוני 2021
גם וגם. אתה יכול להיות שלם עם מי שאתה וגם לא להיות חלק מהנורמה.
"נורמה" ו "הגיוני" אלו שני מושגים שלא בהכרח הולכים ביחד. |
|
|
ארגמןן(אחרת)
|
לפני 3 שנים •
11 ביוני 2021
לא יודעת מה כוונת השאלה אבל היא נשמעת קצת שאלה שיפוטית. אני אמורה להגיד האם האנשים האלה ראויים להערכה או האם אני חושבת שהם התחלקו על השכל? אין לי מושג.. אני לא חושבת לא ככה ולא ככה. אני לא יודעת מה קורה להם בתוך ומאיזה מקום הם עושים את מה שהם עושים כדיי להגיד.
אני יודעת שלי זה לא משהו שמתאים. |
|
|
Gia X
|
לפני 3 שנים •
11 ביוני 2021
איך שלא תסובב את זה, בדס"מ זה משחק תפקידים. מורכב ועדין ככל שיהיה, שזור במציאות יומיומית או שמור רק לחדר המיטות, קשה או זורם בקלילות - זה עדיין משחק.
מי שבוחר לשחק בו 24/7, הוא אדם שהחליט לממש את ההיבט הזה בשגרת חייו. ותו לא. כל זמן שהצדדים מוכנים לאורח החיים הזה ונהנים ממנו, אין בכך שום הישג הראוי להערכה, ובאותה מידה - אין שום סיבה לגנות את המשתתפים במשחק הזה. |
|
|
טלי35(שולטת)
|
לפני 3 שנים •
11 ביוני 2021
Re: חיים בדסמים מוחלטים MyLexicon כתב/ה: שאלה פתוחה:
האם אלה שחיים את הבדסמ שלהם בקיצוניות מסויימת (וכל אחד יבחר לעצמו מה "קיצוני") - הן מבחינת האקטים והן מבחינת יחסי השליטה ביום יום - הם אנשים שהולכים עם האופי הפנימי שלהם באומץ והם ראויים להערכה, או שבעצם מדובר באנשים חלשים שאיבדו שליטה וקשר למציאות נורמטיבית הגיונית? כן, אני יודע שזה אישי ובכל זאת, דעתכם. אנשים שחיים את הבדסמ שלהם בקיצוניות מסויימת - הם אנשים שחיים את הבדסמ שלהם בקיצוניות מסויימת. זה לפחות כל מה שאני מרגישה שאני יכולה להגיד עליהם לפי הנתונים שנתת (: |
|
|
Kitty frank
|
לפני 3 שנים •
11 ביוני 2021
זה לא ב''מה''. שאלות כאלו הן בעיני ב''איך'' וב''למה''.
אדם יכול לכלות את עצמו על אורח חיים X ולגלות שזה יותר מדי לו, ומישהו יכול לצלול בחשאי לy ולקוות שזה יהיה כל עולמו. אין סטנדרט אחיד לכמה מקום אנשים צריכים להקדיש לכל דבר. איך והאם מתקשרים את השינויים האלו, כלפי שאר אהובינו, וספציפית לפרטנר המיני שלנו, האם זה גורם לנו אושר, או רק סיפוק רגעי, האם זה פוגם ביכולת שלנו להגשים את הערכים שלנו. ובנימה פחות מחושבת, ויותר רגשית ומהקרביים שלי: חיים שלא מנסים לצאת מהנורמה, ושלא שואפים כל הזמן להתקרב לפנטזיה נשמעים לי כמו חיים שאני לא הייתי רוצה לחיות. אבל מה אני יודעת, אני רק קולו של הנוער התמים ומלא התקווה. |
|
|
FlowerKitty(אחרת)
|
לפני 3 שנים •
11 ביוני 2021
לקס, נראה לי שאין מנוס, אם תרצה לקבל תשובות באמת מעניינות תהיה חייב להרחיב יותר ולהביא דוגמאות קונקרטיות למובנים שונים של "לחיות את הבדס"מ בקיצוניות" או ל"חיים בדסמיים מוחלטים"
|
|
|
כאוטיות בקופסה(נשלטת)
|
לפני 3 שנים •
11 ביוני 2021
אם אלו מרגישים שנכון וטוב להם במקום שלהם, אז הם אמיצים וראויים להערכה.
ובכל זאת,באופן אישי, לדעתי כן. לחיות באופן שממלא את הצרכים שלך, גם אם זה לא מתיישב במדויק עם החברה, זה אומץ. |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 3 שנים •
11 ביוני 2021
אם זה מה שהם רוצים, אז זה מה שהם רוצים.
יש פה אומץ, כי ההתמודדות עצמה לא ממש פשוטה. או ממש לא פשוטה. |
|
|
אלפא-בטא(מזוכיסט){נשלט}
|
לפני 3 שנים •
12 ביוני 2021
א' או אומץ בגדול.
בכלל להיות עצמך לאורך כל הדרך מבלי לחשב מה יגידו "השכנים" זה המרכיב הבסיסי במתכון של האושר. |
|
|