יומני היקר,

ניכור האדם מעצמו מתרחש כשהוא מוצא את עצמו רחוק מסביבת החיים שבמשך שנות עיצובו קרא לה "מולדת". הטופוגרפיה של המשמעות של חייו שולחת אותו אל מקום שהוא לא יכול להגיע אליו יותר. והוא הופך להיות חסר בית וחסר כיוון בחייו החדשים. הוא פוגש בחורה חדשה, עובר לעיר חדשה ויש לו כלב גזעי חדש. גם עבודה, והמעון החדש יפה בסך הכל. שדרוג לעומת זה שגדל בו. הוא קונה בגדים חדשים וצעצועים לילד גדול. אולי גם הבחורה החדשה היא שדרוג. ואפשר להגיד שהוא מרגיש טוב יותר. אבל יש בעיה.

שום דבר מזה אינו שלו. שום דבר אינו מה שהיה.

לפעמים הוא עושה את דרכו אל המעון החדש ולא מוצא איפה לדרוך את הרגליים. הראש רץ שנים אחורה שוב ושוב ושוב.

האם זה כל מה שיש לחנות להציע?

לפעמים נדמה ששום דבר מזה לא שווה את הכסף..