יומני היקר,

התקלחתי בנוזל הצלול ביותר והיקר, נתתי לו לשטוף אותי הישר בין הצלעות ודרך הלב. קר כמו צמרמורת, חם כמו אהבה. הוא הכאיב לי כל כך

כשעבר בי.

ואני לא ידעתי להוקיר לו תודה.

הוא מילא את הגביע שלי והוא גם החריב חבלי ארץ שלמים כמו גל שעלה מן הים ולא עצר, לא עצר

רצה לאהוב אותי ולהרוג.

אמרתי לו: "לא. לא. לא."

היום אני מצר שלא ידעתי לקבל את האהבה, ושזה לא עניין אותו. הרי טבעם של נוזלים הוא לעבור

דרך הגוף, גם אם הדלת נעולה.