תמימה תמימה כמו כיפה אדומה ביער.
תלך להזדיין לך, זאב יקר.
תפתה איזו ילדה אחרת להיכנס איתך למיטה של סבתא.
(מחשבות של בוקר שבת שטוף שמש, 88FM ברדיו עם שירים ישנים שנדמה שכולם עלי)
(זו המסיבה שלי ואני אבכה אם אני רוצה)
"אז הגיע האביב וכל הארץ פרחה...
רק בגנו של הענק האנוכי, המשיך לשרור חורף. הצפורים לא רצו לשיר שם... והעצים שכחו לפרוח.
..."אינני מבין מדוע מתאחר האביב לבוא", אמר הענק האנוכי. הוא ישב אצל החלון והסתכל בגן הצונן והלבן. "אני מקווה כי מזג האוויר ישתפר".
אבל האביב לא בא כלל, ואחרי כן גם לא בא הקיץ... וכך התגוררו בגן רק החורף ורוח הצפון והברד והכפור, והשלג ריקד לו בין העצים"
(הענק וגנו, אוסקר ויילד)
אני הולכת ללמוד קצת. יומיים של בטלה זה קצת יותר ממה שאני יכולה להרשות לעצמי.
אם כי הרגשתי שאני זקוקה לקצת מנוחה אחרי מבחן מזעזע במקצוע משוקץ שהיה לי בשבוע שעבר. כנראה נכשלתי. אבל למי איכפת. לפעמים צריך לוותר קצת לעצמך.
לפני 18 שנים. 18 בפברואר 2006 בשעה 10:44
